עברו 8 ימים מאז הפוסט האחרון... לא השתנה הרבה.
המסיבות בלימיט תמיד טובות ומהנות. למסיבה האחרונה אפילו הגעתי עם הקטנה.
{סופ"ש הזה בכלל הולכת להיות מסיבה מטורפת.. יומולדת לאורלי ולליין.. לצערי אני נוסע לצפון ליומולדת של אחותי. אוף!}
חחח הקטנה חששה בהתחלה אבל עד סוף הערב היא התחילה לאהוב את המקום 😄
הולך לנו מצויין, ואני מאד שמח שפגשתי אותה! חמודה, יפה ומתוקה! (גם היא קוראת את הבלוג 😉
כל השאר לא משהו.
אני לא מוצא את עצמי.
פתאום אני מתחרט על החלטות, ויש לי כלל לא להתחרט על דברים שאני לא יכול לשנות. ועדיין..
יותר מידי זמן לא עובד נורמאלי.. ואחרי זה תוהה למה אין לי כסף.
חובות חובות. פאק.
אני אשרוד. זה ברור.
אבל לכל דבר יש השלכה. עכשיו במקום לחסוך ללימודים, אני אחזיר חובות.
אדחה את החיים שלי לעוד שנתיים. שונא את זה.
רוצה ללמוד.
רוצה תואר.
רוצה חיים מבוססים.
אולי לא הייתי צריך למהר כל כך לברוח מהבית.
עכשיו אני לא מסוגל לחזור.
לא רוצה.
לא יכול.
ואולי... לא!
אה, ואני מרגיש זוועה.. מתפוצץ לי הראש, כבר יום שני ברציפות.
רק זה חסר לי...
טוב. משפט אחרון:
מת עליך, קטנה!
סופ"ש מהנה לכולם!
לפני 16 שנים. 28 בפברואר 2008 בשעה 3:58
