בספר ויקרא ישנה פרשה שלמה שנדרשת לסוגייה רצינית מאוד ואלו הם דיני טומאה.
פרשת תזריע מצורע מתארת את סוגי הטומאה שאינם חלים רק על גוף האישה, אלא יכולים להמצא אפילו בבית.
במקרה של אישה, נחשבת לטמאה בזמן הוסת אוכאשר מדממת מסיבה כלשהיו לא מצליחים להבין את מהותו. או אז, תהיה האישה זבה. ההבדל הוא שאישה בזמן נידתה נחשבת למי שסיימה את הביוץ ומדממת ואישה זבה היא אישה חולה עם דימום לא ברור (אבל מהכוס, שיהיה ברור). בתקופות מאוחרות יותר באו כמה חכמי תורה ואמרו שאין באמת הבדל בין דימום הוסת לדימום לא ברור. דימום הוא דימום וזהו, שהיא תתמודד. שתטבול, שתדחף בדים, שתראה לחברה שלה שאין דימום. שתעשה מה שהיא צריכה לעשות כדי להוכיח שהיא נקייה. חובת ההוכחה חלה אך ורק על האישה, ומכיוון שחובת האישה גם ככה מוטלת בספק, פסקו אותם חכמים שיש לנהוג בכל אישה מדממת בחומרה - בבחינת, מה שבטוח, בטוח. אישה חולה ואישה בזמן וסת, יקבלו את אותו יחס. כי זה לא משנה למה מדממים, כל זמן שמדממים וזה מספיק כדי לסלוד ממנה. אני אישית מסכימה עם התיאוריה הזו. אני לא מסיכמה להשקפה הדתית על האישה, אבל אני מסכימה עם זה שזה לא משנה מאיפה הדג מסריח, כל עוד הוא מסריח צריך לחשוד בו מייד.
הפרשה שבאה מייד אחר כך, פרשת מצורע, מדברת על הטהרה ועל ריפוי האיש או האישה שפקד אותם מזלם הרע והם מצורעים וחולים ועלובים. בסוף הפרשה ישנו סיפור גם על בית מצורע שבא בו הכהן וניסה לטהר אותו מספר פעמים. הוא בא, קלט שהבית מסריח ומזוהם, סגר אותו לשבעה ימים, זרק משהו מעבר לעיר, שבר כמה אבנים, הביא קבלני משנה להרוס את השלד, ערבב את הטיח, זרק שליכטה, שחט שם ציפור מסכנה, מילא את הבית בדם ולבסוף בא לציון גואל והבית היה שוב ראוי למגורי אדם. נכון שערך הדירה ירד, כי השמועות בעיר פשטו מהר, השכנים הספיקו למכור שם לכמה אתיופים בשביל לנקום בשכנים שהביאו את הצרעת. אבל השורה התחתונה היתה שלבסוף הבית חזר להיות בית נקי וטהור.
למה היה חשוב לי להביא לכאן את האינפורמציה הכל כך לא רלוונטית הזו? בגלל שהמקום בו אנו נמצאים טמא. לא בגלל המקום, יותר בגלל החומר האנושי שמתאמץ ממש לחרב כאן כל חלקה טובה. אם יהיה עליי להגדיר אדם כבעל ספירה, אז בספירה הזו יש דליפה וכשזה קורה לנו, הכל נהיה פתאום רע. והאנרגיה מתבזבזת על דברים שאין בהם באמת כלום. הם ריקים והם שואבים אליהם כל מה שרק אפשר.
בנימה זו אסיים במשפט שילווה אותי מכאן ועד לדראון עולם:
מלבד זאת אני סבורה שיש להרוס את הכלוב.
דלורוס.