לפני 10 שנים. 19 בינואר 2014 בשעה 0:21
Just me....
Let run in the secret corridors of your bodythe dizzying horses of your desire.
They are the only to know the destiny
that the spirit of the mists veil by shameful
dare not discover
כל השגיאות לזכויות הכותבת
לפני 10 שנים. 15 בינואר 2014 בשעה 20:03
לפני 10 שנים. 14 בינואר 2014 בשעה 6:14
שזה שהמגוחך לא הורג אף אחד.....
לפני 10 שנים. 13 בינואר 2014 בשעה 6:45
כאשר את יודעת שאת הולכת ישר לתוך הקיר
ועדיין לא אוצרת....
כאשר את יודעת שאת מאבדת את כל שליטה בחייך
ועדיין לא אוצרת....
כאשר את לוקחת את ההחלטות הלא נכונות כאשר הנכונות בידך
כאשר את יודעת הדרך ובכל זו בוחרת דרך אחרת.....
כאשר את יודעת שמסביבך יש אנשים שלא באמת רוצים את האושר שלך,
ועדיין לא מתחרות מהם....
כאשר את יודעת שהאושר כך קרוב ממך
ועדיין לא רוצה לראות אותו....
אולי עדיף היה לא לדעת????
לפני 10 שנים. 11 בינואר 2014 בשעה 19:23
כל כך רוצה....
אני מנסה לברוח מזה ועפה לכ מינה מקומות
אך זה חזק ממני
רק את זה רוצה...
לפני 10 שנים. 8 בינואר 2014 בשעה 20:04
כשבא לך לפרק הכל
להתפרק על הכל
כשמחפשים, ולא מחפשים
או כש גם לא רוצים
או לא יכולים
רק תחושת תיסכול על הכל
על הלא חשוב, על החשוב
כנראה סימני עייפות
עייפות מעצמי
עייפות מהסובבים לי
מקרוב... ומרחוק
שוקלת הרבה...
לפני 10 שנים. 6 בינואר 2014 בשעה 21:24
לפני 10 שנים. 6 בינואר 2014 בשעה 7:31
מדהים כמה לפמים החיים מתפכים פתאום....
כמה אירוע אחד נותן לך להבין עד כמה יש דברים יותר מידי חשובים כדי לבזבז את הזמן על שטויות.
דבר אחד מחזיר לך את כל הפרופורציות
וגם אם מה שקרה יכול לכואב מאוד, תחושת החזרה לעיקרונות העיקריות מרגיע ומנצחת את הכאבים והכעסים
וכך ממשיכים בדרך....
לפני 10 שנים. 30 בדצמבר 2013 בשעה 19:37
ושנה אזרחית טובה לכולם....
איזה תחושה פנימית ש2014 הולכת להיות עוד יותר טוב מ2013......
נתראה מחר במסיבה לוהטת!!!! ועדיין לא יודעת את מי הולכת לנשק בחצות..... ;-)
http://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=34552
לפני 10 שנים. 27 בדצמבר 2013 בשעה 15:32
