אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוביה

מרירה לא מתאים, תעברו הלאה!!!
לפני 12 שנים. 23 בנובמבר 2011 בשעה 19:31

מסתבר שיש לי זוגיות מדהימה ואני הרסתי אותה.
רק חבל שלא היינו בזוגיות וגם בחיים לא פגשתי אותו.
לאנשים שחיים בסרט יש רעיונות לליהוק מאלפים רק ש אף אחד לא עידכן אותי שאני חלק מהסרט

לפני 12 שנים. 18 בנובמבר 2011 בשעה 20:27

אויש איזה חמוד, בואו ניתן לו כולנו נשיבוקים.
וואוווו הוא כותב כל יפה נעשה לו לייק ונשכח שהוא חרא של בן אדם
שיוווו היא כותבת כל כך נוגע אז מה זה משנה שהיא שקרנית כרונית וכולם יודעים את זה
עכשיו כאיש אחד ביחד נחלק נשיבוקים נצרף שירים עצובים של חורף ונסתובב עם מבט כל כך עצוב בעיניים, אולי האח התאום של אסי לוי ישים לב.

&feature=related
לפני 12 שנים. 16 בנובמבר 2011 בשעה 15:10

קניתי לי מגפיים ומחוך חדש למסיבה מחר, כנראה שהתמכרתי לסצנה.

לפני 13 שנים. 8 בנובמבר 2011 בשעה 18:44

רציתי לעשות טוב, עשיתי כנראה רע.
מסתבר שאני לא יודעת לשפוט אנשים ולקרוא אותם ואני מקשיבה רק למה שאני רוצה לשמוע.
בכלל לפעמים אני מנסה לתקן את החיים לאנשים שלא ממש רצו את התיקון שלי.
מתחזקת אצלי התחושה שמה שאני צריכה ללמוד זה להפסיק לטפל במי שלא זקוק לטיפול ולשבת קצת בשקט

לפני 13 שנים. 6 בנובמבר 2011 בשעה 16:26

כיף להיות המנה החמה הבעיה שהמנה הזאת כל כך קפואה שמי שינסה להתקרב יחטוף כוויה בלשון

לפני 13 שנים. 5 בנובמבר 2011 בשעה 10:16

"אתה תחטוף צינון מהקרח בנישמתך אז אל תחזור בשבילי אל תחזור בכל...."
לפעמים כשאני מקשיבה למילים של שירים אני מוצאת פנינים
אני מתה על הקול שלה, שיר הפרדות האולטימטיבי



לפני 13 שנים. 4 בנובמבר 2011 בשעה 21:44

לפעמים הייתי רוצה שכל מי שהייתי איתו אי פעם יתאייד ברגע שזה נגמר, בעיקר שאני בכלל לא בטוחה שזה נגמר. אני יכולה להיות כזאת חרמנית ואפילו עכשיו להזדיין איתך כאילו לא קרה כלום.
כאילו שאני בכלל לא מרגישה שאתה שם עלי זין וזה הגסיסה של הכל.

המחשבה שהם ממשיכים בחיים כאילו כלום לא קרה גורמת לי לרצות לדרוס אותם ואז לעשות רוורס ולדרוס אותם שוב העניין היחיד שמטריד אותי זה שזה ילכלך לי את הרכב ואני מתעבת לקחת אותו לניקוי.
אני שונאת שאני רואה אותך בכלוב ואתה לא פונה אלי, תתאבד!!!

לפני 13 שנים. 1 בנובמבר 2011 בשעה 16:28

זונות צומי חמודות שיעשו הכל אבל ממש הכל להשיג יחס.
יפתחו רגליים, יראו קרביים, יתלכלכו בזוהמה.
שירחמו עליהם שיקשיבו להם שיתיחסו למה שיש להם להשפריץ
כמו נרקומינים הם יעלו את מינון הדרמה ומה שיקרה בסוף זהשכולנו נמות ממנון היתר

לפני 13 שנים. 10 באפריל 2011 בשעה 17:34

יש פה אנשים שלקרוא את הבלוג שלהם או הודעות בפורום גורם לך לחשוב שמינימום הם שיחררו את הכותל ביד אחת בזמן שהיד השניה הקימה את היסודות לסאדו הישראלי.
את מרתפי הדאנגן, זה הם חפרו בשיניים.
ושכשהם דוחפים לסאביות שלהן את הזין למצוץ זה רק בכדי שבשפיך שלהם אפשר יהיה לכתוב את עקרונות הקהילה.
הדבר היחיד שמסקרן אותי זה כשהשוט יצא להם מהתחת מה יחזיק שם את האגו?