אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאלפת לביאות

הבלוג דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד!!!
לפני 3 שנים. 11 בינואר 2021 בשעה 16:54

היא בלונדה עם גומה יפה!  והשנייה בלונדה ללא גומה..

ושתיהן מעלפות!!!

 

לפני 3 שנים. 6 בינואר 2021 בשעה 18:41

לפני 3 שנים. 6 בינואר 2021 בשעה 11:18

אני אוהבת לתת לה הוראות מרחוק ולהפעיל אותה באמצע היום!
"תשבי במרכז הסלון ותתחילי ללקק את התחתונים ששכחתי אצלך.."
אני פותחת את המצלמה ורואה את הכלבה הקטנה שלי יושבת על הרצפה מסניפה ומלקקת את התחתונים שלי בתאווה כמו שאני אוהבת!
איזה כיף לי באמצע ישיבה משעממת לצפות בה! היא זכתה!

לפני 3 שנים. 28 בדצמבר 2020 בשעה 12:01


מזגתי לה יין לבן ,אני אוהבת לראות אותה שיכורה..
"אני רואה את המבט השובב שלך והחיוך הערמומי ,למה את כל כך אוהבת לראות אותי שיכורה?" היא שואלת עם חיוך מטופש 
"רק כשאת שיכורה את צלולה וכנה עם עצמך".. קרצתי לה
"רק איתך אני מרשה לעצמי להיות שיכורה, כי רק איתך אני יעלי שלך ורק שלך."
"ומה את כשאת לא שיכורה?"
"יעלי שלך ויעל שלך.."
"תמיד אהבתי את השנינות שלה ."

 

לפני 3 שנים. 28 בדצמבר 2020 בשעה 9:29

היא גדלה עם הורים מרעילים

הם הפכו אותה לקורבן,שלטו בה ביד קשה והם אפילו לא מודעים לכך

עם השנים היא למדה לסלוח לקבל ולהכיר תודה

היא גדלה להיות אישה מדהימה,אמא למופת ,חברה נאמנה.

מלאכית שלי :) 

לפני 3 שנים. 24 בדצמבר 2020 בשעה 12:11

 אין טעם להכחיש בסוף הכל מתפוצץ  בפנים 

תחווי..תאהבי.. תתרגשי..תתני..תפתחי את הלב..

אל תפחדי לאהוב..  

לפני 3 שנים. 23 בדצמבר 2020 בשעה 7:14

לפני 3 שנים. 22 בדצמבר 2020 בשעה 23:16

לפני 3 שנים. 18 בדצמבר 2020 בשעה 21:58

😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈אני משאירה סימנים אדומים לכל אורך הגוף שלה😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈😈

לפני 3 שנים. 16 בדצמבר 2020 בשעה 8:32

קבענו להיפגש בדירה שלי ב 21 ,היא הגיעה אלי ב19

"למה את מקדימה??? את יודעת שאני לא אוהבת את זה!! " שאלתי אותה בעצבים

"אני רוצה לדבר איתך" היא אמרה  בקול רועד וחלש 

"וואו ..נשמע רציני ..דברי".. אני בציפייה לשמוע מה קרה..

"אני חייבת לשבת. למה את נותנת לי לעמוד בדלת?"

"טוב..שבי בסלון."אני מעיפה מבט לעבר החדר השני.

"את לבד?" היא שואלת בחשדנות

"כן כן..דברי כבר"

"אני לא יכולה להחזיק את זה בבטן לכן אני חייבת להוציא את זה ,שכבתי איתו ".היא השפילה את מבטה והתחילה לבכות.

"מי זה איתו?" הורידים שלי התחילו לבצבץ

"תעני! "אני נותנת אגרף לדלת

עם השידוך שלי,מאמי בבקשה אני בלחץ נוראי ,עשיתי את זה כי הייתי שתויה ומבולבלת ,בבקשה ממך.

אני לא יודעת מה עבר עלי. אחרי שהוא גמר והלך רק הבנתי שאני לא מסוגלת להמשיך בשקר הזה יותר.

סימסתי לו שאני לא ורצה להיפגש איתו יותר. בבקשה תירגעי.

המשפט הזה ניפץ לי את הלב והראש.

"סתמי את הפה חתיכת שרמוטה "אני צועקת ומתחילה לאבד את הקול

האמת רציתי להעיף אותה מהחלון אבל החלטתי שזה לא מתאים.. אני גרה בדירת קרקע. הסתכלתי עליה ושתקתי.

"נו מאמי..למה את שותקת?" תגידי משהו ..את מלחיצה אותי..

"אני חושבת.." אמרתי לה בקול רגוע..

"הבטן שלי מתהפכת בא לי להקיא, בבקשה ממך דברי אלי." היא שוב מתחילה לבכות

"למה סיפרת לי את זה? מה המטרה?" אני מביטה בה עמוק לתוך העיניים.

"אני לא כמוך אני חייבת להרגיש טוב עם עצמי. עשיתי שטות שנבעה מלחץ גדול ,אני מוכנה לקבל כל עונש שתתני לי.אני לא יודעת מה להגיד.. אני מתייסרת לא יכולה לשקר לך."

"מאמי בבקשה דברי איתי את תמיד יודעת איך לתקן הכל עם המילים שלך, בבקשה ממך תגידי משהו.."

"תקשיבי.. את יודעת מה הגבול שלי, אני סולחת לך אבל לא רוצה אותך בחיי. צאי מכאן ואל תחזרי."

"לאאאאאאאאאאאאאאאאא אסור לך לעשות לי את זה אני אוהבת אותך בבקשה ממך. ככה את מוותרת עלי?"

"טוב זה לא יעזור את רק מחמירה את המצב.. צאי מכאן אני אתקשר אלייך יותר מאוחר."

"אני לא יוצאת!!! "היא התחילה להתפשט

"מה את פאקינג עושה???"צרחתי עליה

אני לא יוצאת מכאן!! היא התחילה לבכות ללא שליטה

תפסתי לה את היד ומשכתי אותה בכוח לכוון היציאה היא ניסתה להתנגד ולצרוח אני ערומה!!

"על הזין שאין לי!! "כשאני עצבנית אני מקבלת כוחות ואין לי שליטה על עצמי..הצלחתי להעיף אותה לחדר המדרגות זרקתי לעברה את הבגדים  וטרקתי את הדלת.

את יכולה לבוא לסלון, העפתי את השרמוטה.

היא יצאה מהחדר מסתכלת עלי בהלם ואומרת לי "הייתה לך הזדמנות לספר לה עלי. למה לא עשית את זה?"

"את הזמנת אותה כדי להיפרד ממנה ולספר לה עלי.. למה שתקת????למה???"

"לא מגיע לה לדעת את האמת! היא יצאה שרמוטה!"

"ומה את יצאת?"

"אני? שרמוטה עם מזל!"