מנגינת הנדודים

אני NSM, וכל פעם שקופץ לי סרטון של אמאורי גושון אני צופה בו עד סופו. אבל בלי סאונד כי המוסיקץ מעליות שם זה יותר מדי בשבילי.

https://www.facebook.com/share/v/14bkH3BUJJ/

אל תשפטו.

אני בהתדרדרות קוגניטיבית. 

אם זה מה שמצאתי אחרי סופה בלילה, מה אתם חושבים שהטבע רומז לי?

לפעמים אני פוגש אנשים, ומיד מסתדר בראשי הסיפור הקצר עליהם.

גבר, אבא, עקר הבית שמגדל את ילדיו במסירות. ובשאר הזמן צד רקונים והורג אותם בגז. 

כמו הפרופסור החביב לפיזיקה שקורא קומיקס בבית הכנסת.

החקלאי המתוק שלא הבין שהעולם התקדם 2000 שנה ומספר את אותה בדיחה ועורג על כל פיצקלה שפוגש. 

או הרופאה הסקסית והגבוהה שכל פעם שראיתי אותה היתה עם נעלי עקב אחרות. כולן מרהיבות, ומותאמות לכל מה שלבשה ביחד איתה בעלה המקריח, שעובד ב'פייננס' ולובש חליפות מרשימות והאחוזה בה גר עם הרופאה יכולה להכיל סיפורים ימי ביניימים מטריפים. עוד לא מצאתי את הדאנג'ן שלהם...

הרב המעורבב שיודע במילים חלקות לדבר עם כל אדם.

ועוד ועוד....

אם רק הייתי יודע לכתוב סיפורים קצרים טוב כמו שמו שאני חושב אותם...

מריח מדהים,ואתה כל כך רעב.

לא להצליח להתאפק למרות שאתה יודע שזה חם מדי ותכווה.

אז אתה מנסה להכניס עם זה מלא אויר פנימה שיקר תול כדי שנועץ את השיניים. וכמובן שזה לא עובד, ואז לוקח ביס נוסף, כי זה טעים ולוהט.

אז כזה.

קמתי,

שתיתי קפה.

נעלתי נעליים, לבשתי מעיל וכובע.

לקחתי את, פיניתי את השלג מהשביל.

נכנסתי פנימה, מילאתי אמבטיה.

חמה 

ואצלכם?