מנגינת הנדודים

אבל בא לי בכלל שמרים שוקולד.

והרפתקה.

תוהה אם אני פשוט מלך 👑, או פראייר אחושרמוטה

שאלו אותי על הפנטזיות שלי לפני שבועיים בערך.

עניתי ברור שיש ולא פירטתי, מאז זה תקוע לי בראש. לדבר על פנטזיה מוציא את הפנטזיה צעד קדימה? לדייק אותה ברמת הפרצופים, הזמנים והתיאורים עושה אותה ספציפית מדי? זה גורם לך להתחייב זו הפנטזיה? האי פנטזיה היא איזה משהו פלואידי, אמורפי ולא מיידי. או אולי הפוך? פנטזיה אולי היא מטרה. רצון בוער. 

לא יודע.

הלכתי לפנטז.

מה שאני אוהב זה דיבור פשוט וישיר.

מכבד, מחייך, לא בוטה ומרומז גם הולך, אבל ללא דרך פתלתלה.

רוצה? לוקחת. אומרת. מתקשרת. 

לא רוצה? אומרת. מתקשרת. אוסרת.

כזה פשוט. תקנה פלאג. תהיה חבר. תן חיבוק. 

לא שאין התלבטות, אכילת ראש מאחורי הקלעים, התייסרות. אבל כשמתקשרים זה פשוט נהיר. ואז הראש רץ בפנטזיה. פשטות.

ולכן כשזה קורה יוצא פוסט. 

נכון טלי?

מתחיל מתחיל בנסיעה של מעל מאה קילומטר.

יש לח לפחות שלושה כאלה מדי שבוע לאחרונה.

אני מהאלה.

נו... שלא חוגגים ימי הולדת.

זה מיותר ומביך ולא מעניין.

אבל שלה? לא נחגוג? 

כי טלי 🌞.

היא טלי האחת והיחידה. מהטובות שבהן.  והיא איתנו עוד שנה. והיא טיטניום🦾 ועכזריט😈😈 ומוח משוגע.

היא ההיא שמגשימה, כמו אלה.

ונו.. 

אז חגיגה!!! 🎉🎊🎉🎉🎉

מזל טוב טלינקה.

החום הזה מזיע את הכל החוצה. החום מבשל מבפנים את התכונות הכי רעות, ומזיע אותן החוצה. גם למי שיש פילטרים, הכל יוצא מבלוטות הזיעה.

כשחם יותר עצבניים. כשחם פחות נוגעים.

כשחם אי אפשר להזיע מאורגזמה, אין מקום יותר לזיעה של תשוקה.

כשחם הכל יותר קצר, הנשימה, אורך הרוח והזמן להיות בהתרגשות מדופק גבוה. רק היום יותר ארוך. היום יותר ארוך והלילה הצונן, המקרב, האינטימי מתקצר. 

כולם עוברים לבשר חשוף, לקצר, לבגד ים, לערום. אבל זה רק שתראו כי לגעת חם, וכשחם הדברים הרעים מזיעים מזיעות החוצה.

החכמים שביננו, יסתכלו ויזכרו.

וייזכרו רק כשיהיה נעים יותר- להזיע.

אלו החיים וזה יפיפה

כוח החיכוך הוא הכוח המתנגד לתנועה,

אז למה אני לא מתנגד לחיכוך טוב?!