שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת שאתה קיים

איפשהו, מתישהו, אתה תבוא. מאמצע שום מקום, אתה תגיח ותפתיע אותי. אני יודעת. לא אתייאש, לא אתפשר, אמשיך בדרך הקשה עד שנגיע לנקודה שבה אני ואתה נפגש.
לפני 13 שנים. 25 באוקטובר 2011 בשעה 16:21

אִשָּׁה

מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה...
כָּךְ:
בְּמַבָּט מָסוּר וְעָגוּם
שֶׁל עֶבֶד, שֶׁל כֶּלֶב נָבוֹן.
הָרֶגַע גָּדוּשׁ וָזָךְ.
דּוּמִיָּה
וְכֹסֶף סָתוּם
לְנַשֵּׁק אֶת יַד הָאָדוֹן – –




רחל המשוררת.

לפני 13 שנים. 23 באוקטובר 2011 בשעה 9:03




אין לי מה להוסיף.
לפני 13 שנים. 19 באוקטובר 2011 בשעה 6:46

דווקא לשיר הזה היו לי סיבות:

1. אין ספק שמנדי מזכיר לי שם של כלבה. 😄
2. שמענו את השיר הזה כשהיינו ברכב..
3. כמובן, אייטיז 😄
4. ועוד סיבה שרשומה בסוף הפוסט.




אני זוכר את כל חיי
גשם יורד קר כקרח.
צללים של גבר,
פנים דרך חלון בוכה בלילה,
הלילה נכנס..
בוקר רק יום נוסף
אנשים מאושרים עוברים דרכי.
מביט בעינייהם,
אני רואה זיכרון, אף פעם לא הבנתי עד כמה מאושרת עשית אותי.

הו מנדי ובכן,
את באת ונתת מבלי לקחת,
אבל שלחתי אותך.
הו, מנדי ובכן,
נישקת אותי, ועצרת לי את הרעידות
ואני זקוק לך היום.
הו, מנדי!

אני עומד על קצה הזמן
הלכתי כשהאהבה היתה שלי.
לכוד בעולם של טיפוס במעלה הגבעה,
הדמעות במחשבות שלי, ושום דבר לא מתחרז.

הו מנדי ובכן,
את באת ונתת מבלי לקחת,
אבל שלחתי אותך.
הו, מנדי ובכן,
נישקת אותי, ועצרת לי את הרעידות
ואני זקוק לך היום.
הו, מנדי!

אתמול הוא חלום
אני בפנים בבוקר
בוכה על משב רוח
הכאב זועק!!

הו מנדי ובכן,
את באת ונתת מבלי לקחת,
אבל שלחתי אותך.
הו, מנדי ובכן,
נישקת אותי, ועצרת לי את הרעידות
ואני זקוק לך.

*************************************************

איפה כתוב בכללים של ה BDSM לא להכניס רומנטיקה לעולם היפה הזה.
כל עוד לא כתוב, ואין חוקים כאלה...
רומנטיקה היתה ותמשיך להיות חלק בלתי נפרד מעולם השליטה.
לפני 13 שנים. 18 באוקטובר 2011 בשעה 16:28

נמצאה כלבה גזעית- מגזע רומני, בת 35, מאיזור הצפון המחפשת את בעליה.
הכלבה עונדת קולר שחור עדין מאוד, אינה נושכת אך לא ממש ממושמעת (אולי לבעליה כן)..


הבעלים של הכלבה צריכים להיות : (בהשראת הפרופיל)
גבוהים
בהירים
ולא נשואים


המוצא יבוא על שכרו!!!!

לפני 13 שנים. 17 באוקטובר 2011 בשעה 22:33

size=150%]]זה נכון שגרתי במרכז לפני הרבה שנים.
אך בתור צפונית, שמגיעה לאיזור המרכז..ברגע שאני נכנסת לתוך איילון, מרגיש לי כמו ב"ניו יורק".
לא שאני יודעת איך ניו יורק נראת, שהרי מעולם לא הייתי בחו"ל.
אבל אין ספק שהמרכז, הבניינים, האנשים, הסביבה, הכל נראה שונה.
את היום התחלנו בעזריאלי, זה קניון של ללכת לאיבוד בו. אז כך עברו להם שעתיים טיול בקניון הענק, ומשם נסענו היישר לדיזינגוף סנטר.

הו, דיזינגוף סנטר..הייתי בטוחה שנראה שם סלב. אבל לא היו הפעם, או שבגלל שמיהרנו אולי פספסנו אותם, או שבעצם בגלל שבאנו לדיזינגוף סנטר בגלל מטרה אחת 😄

הגענו לבית ליסין שם היתה החנות..חנות קטנה ומטריפה
בגדי פטיש, לטקס, ודמוי עור שמתלבשים יפה על הגוף. אבל מה, חשוףףף חשוףףף? מי תלך עם חשוף?
גם ככה אני ביישנית, אין מצב שאלך עם חשוף!!
אז מדדתי כל מיני בגדים, הייתי כל כך נבוכה..כל מה שמדדתי, הוא אמר שזה תואם לי והגיע הזמן שאלך עם חשוף. אבל באמת, באמת! שלא הרגשתי בנוח.

מה בסוף?

קניתי ק ו ל ר. כן קולר, כן לעצמי. כן כי אני רוצה. כן כי כבר לא יכולתי להתאפק שתגיע כבר ושתעניק לי אותו. זה ברור שגם ענדתי אותו. ו
כך המשיך היום שלנו כשאני עונדת קולר, ככלבה שכמהה להרגיש משוייכת, שמשתוקקת לבעלים, שרוצה שליטה, שרוצה מרות ורוצה כל כך להעניק מעצמי כמה שיותר!

הגענו לתוך דיזינגוף סנטר, נכנסנו לתוך החנות המפורסמת שהפרסומת שלה משגעת אותי בכל פעם שאני נכנסת לאתר! האמת? חנות נחמדה,
גם שם חיפשתי את הביגוד שרציתי, ולא היה. אבל קנינו משהו נחמד 😄 נו, כזה שקונים רק בחנות סקס ..

בכל אופן, יום הכיף בת"א הסתיים בראש"צ..והמשיך לקיקה..והמשיך הביתה עייפים אך מרוצים.

תודה על יום מדהים!!!!

ת"א - i wiil be back
יום שישי..מועדון בי די אס אמי..וכמובן, כמובן, הקולר 😄
[/size]
[/size]

לפני 13 שנים. 15 באוקטובר 2011 בשעה 16:37

(בתור אחת שמחוברת לאייטיז-
אני קשובה לתחנות הרדיו המשדרות אייטיז,
להיטים ומצעדי פזמונים..)




אין סיבה מיוחדת לשיר הזה.
אבל משום מה, במשך כל השבוע הזה הוא התנגן בתוכי..
ואז אמרתי לעצמי, שאם הוא כבר נדבק בי
אז אדביק אותו לתוך הבלוג.


לפני 13 שנים. 9 באוקטובר 2011 בשעה 22:02



הזמן, זה מצריך זמן
כדי לזכות באהבה שלך שוב
אני אהיה שם, אני אהיה שם.

אהבה, רק אהבה
תוכל להחזיר את אהבתך ביום מן הימים.
אני אהיה שם, אני אהיה שם.

להילחם, אדוני, אני אלחם
כדי לזכות באהבה שלך שוב.
אני אהיה שם, אני אהיה שם.

אהבה, רק אהבה
תוכל לשבור את הקירות ביום מן הימים.
אני אהיה שם, אני אהיה שם.

אם היינו הולכים שוב
כל הדרך מההתחלה,
הייתי מנסה לשנות
את הדברים שהרגו את אהבתנו.

הגאווה שלך בנתה קיר, כל כך חזק
כך שאני לא יכולה לעבור
האם באמת אין סיכוי
כדי להתחיל שוב?
אני אוהבת אותך.

נסה, אדוני, נסה
לסמוך באהבתי שוב.
אני אהיה שם, אני אהיה שם.

אהבה, האהבה שלך
פשוט לא צריכה להיות מושלכת.
אני אהיה שם, אני אהיה שם.

אם היינו הולכים שוב
כל הדרך מההתחלה,
הייתי מנסה לשנות
את הדברים שהרגו את אהבתנו.

הגאווה שלך בנתה קיר, כל כך חזק
כך שאני לא יכולה לעבור
האם באמת אין סיכוי
כדי להתחיל שוב?

אם היינו הולכים שוב
כל הדרך מההתחלה,
הייתי מנסה לשנות
את הדברים שהרגו את אהבתנו.

כן הכאבתי לגאווה שלך, ואני יודעת
מה עברת.
אתה צריך לתת לי צ'אנס
זה לא יכול להיות הסוף.

אני עדיין אוהבת אותך.
אני עדיין אוהבת אותך,
אני זקוקה לאהבה שלך.
אני עדיין אוהבת אותך.
עדיין אוהבת אותך, אדוני



כולי תקווה שהשיר הזה ידבר אלי המישהו הזה...


מה אפשר לומר על להקת הסקורפיונס..לקחת נוסטלגיה, שכל פעם לוקחת אותי מחדש..
למחוזות רחוקים..
להסחף בתוך השיר.
הייחודיות של הלהקה היא שבשירים שלהם מתבלט הרגש! גם בשילוב סולו הגיטרות, וגם בשילוב של סולן אדיר.



וכן, הרשתי לעצמי לסלף קצת בתרגום..לחצופות מותר 😄
לפני 13 שנים. 4 באוקטובר 2011 בשעה 17:54



&ob=av3e



ואם כבר אייטיז...

איך אפשר שלא להעלות על דעתי את גלי עטרי.

כמה פשוטה - ככה עוצמתית!

מהרהרת עם עצמי מה הייתי רוצה שיגיע קודם..

אתה? או החורף?



מתי תגיע. מתי???


לפני 13 שנים. 3 באוקטובר 2011 בשעה 18:17





כל אצבע בחדר
מצביעה לעברי
אני רוצה לירוק בפרצופם
ואז אני מקבלת מפחד ממה שזה יביא איתו.
יש לי כדור באולינג בתוך הבטן שלי
יש לי מדבר בתוך הפה שלי
דמויות שהאומץ שלי היה בוחר לבגוד בהן עכשיו.
אני כבר מחפשת מושיע ברחובות המלוכלכים האלה
מחפשת מושיע מתחת לסדינים המלוכלכים האלה.
אני כבר הייתי מרימה ידיי
כוון מסמר אחר בתוכי
בדיוק מה שאלוהים צריך
עוד קורבן אחד


מדוע אנחנו
צולבים את עצמנו
כל יום
אני צולבת את עצמי
שום דבר שאני עושה הוא לא מספיק טוב בשבילך
אני צולבת את עצמי
כל יום
אני צולבת את עצמי
וללב שלי נמאס
וללב שלי נמאס להיות כבול.


קיבלתי בעיטה מכלב
מתחננת לאהבה
אני חייבת לסבול
כך שאוכל לקבל את הצלב שלי
אני מכירה חתול כשם הפסחא
הוא אומר: האם אי פעם תלמדי?
את סתם בחורת כלוב רייקנית
אם את תהרגי את הציפור


מדוע אנחנו
צולבים את עצמנו
כל יום
אני צולבת את עצמי
שום דבר שאני עושה הוא לא מספיק טוב בשבילך
אני צולבת את עצמי
כל יום
אני צולבת את עצמי
וללב שלי נמאס
וללב שלי נמאס להיות כבול.

בבקשה תהיה
הצל אותי


אני כבר מחפש מושיע אלה הרחובות מלוכלכים
מחפש מושיע מתחת אלה סדינים מלוכלכים
אני כבר להעלות את הידיים שלי
כונן אחר מסמר
איפה המלאכים כאשר אתה זקוק להם


מדוע אנחנו
צולבים את עצמנו
כל יום
אני צולבת את עצמי
שום דבר שאני עושה הוא לא מספיק טוב בשבילך
אני צולבת את עצמי
כל יום
אני צולבת את עצמי
וללב שלי נמאס
וללב שלי נמאס להיות כבול.


טורי איימוס, זמרת חושנית, יפה וסקסית.
כשרונית מלידה.
למרות שאני מחוברת לאייטיז, כששמעתי את השיר הזה היום,
הרגשתי גם צורך לתרגם אותו, וללא היסוס, גם להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהבלוג שלי.


לפני 13 שנים. 30 בספטמבר 2011 בשעה 2:58

קודם כל - וואוו.

עכשיו אוכל לפרט קצת יותר..

לא ממש ידעתי מה ללבוש, שמתי את מכנסי העור העדינים שלי, נעלי עקב אדומות, חולצה שקופה שאלוהים יודע מאיפה קיבלתי את האומץ ללכת כך.

הגענו למועדון. התביישתי. השפלתי מבט, פחדתי מכל האנשים, פחדתי שיזהו אותי, התרגשתי.
כבר בכניסה עמדו להם אדון. עם שוט בכיסו, ואישה סקסית שמסתבר שהיא שולטת.

חדר המדרגות היח חשוך, אבל כל מדרגה שירדתי גרמה ללב שלי לרטוט.

כשהגענו היה עדיין ריק - יחסית, אולי 20-30 איש. חשבתי שזה מספר האנשים שיהיו כל הערב. עשינו סיבוב על מנת להכיר את המקום, גם לגשש קצת אילו אנשים הגיעו. אני חייבת לציין שהיו אנשים שנראו טוב. ממש טוב. הופתעתי 😄

עם הזמן, המקום התמלא, ואילו אני קצת שתיתי. קצת. על מנת שארגיש חופשיה ואתן להתרגשות שלי לשגת מעט על מנת שאוכל להשתחרר. וכך היה באמת.

לפתע, מהצד השני של הרחבה החל סשן פומבי. אוף שזה היה מדליק. גבר יפיפה - מושך נעמד לו על הצלב. אותה אישה סקסית שעמדה בכניסה. התעללה בו באופן מיני מגרה במיוחד. מה שגירה אותי עוד יותר שהיה גבר נוסף שלקח שוט. והחל להצליף בו- כל זאת לעיני כל (לי זה חדש) לא מכירה את זה..לא מכירה את המקום, את האנשים, מה עושים, איך מתנהגים. אבל אני בתוך תוכי. נהנתי ולו רק לצפות בהם...לפחות היה לי תירוץ שרקדתי. ורקדתי המון. אבל הבטתי בהם עד הרגע שהסשן תם.

רוקדת. בלי סוף. כמה אנרגיות היו בי- אין לי מושג.

אולי זה בא בעקבות 8 שנים של פנטזית עולם השליטה. וסוף סוף התגשמות של חלום להיות במועדון בי די אס אמית. קרובה לאדונים. הרגשתי בטוחה. הרגשתי בבית.

שתיתי עוד. עוד. עוד. פתאום מישהי לוקחת שוט, או חבל, אין לי מושג מה זה היה - כרכה אותו סביבי. הייתי נבוכה. אמממ מה עושים במצב כזה? זורמים? עוצרים אותה? אבל היא הרגישה אותי. והפסיקה בעצמה. (לא שהיה לי רע) :))

הערב ממשיך. המוזיקה רועשת ומרקידה אותי. ואני, על יד המדרגות מתחככת במעקה, ניגש אלי בחור מאוד מושך, הוא מילמל. ניסיתי להבין מה אמר, אבל הוא משך אותי ולא ממש עניין באותן שניות.
העיניים שלו. חודרות, הוא קלט אותי. הבין שאני כלבה. איך??? לא היה עלי קולר. לא נראיתי כנועה,

הוא דיבר. ואני רוקדת. לא מבינה עדיין מה הוא אמר, רק שמתי לב שהוא נצמד. רוקדים יחד. רוקדים צמוד. סך הכל רציתי לעשן סיגריה והתיישבתי על הבר- הוא התיישב לידי.

-------------------------------------החלק הבא מצונזר----------------------------------------

בסופו של דבר נהניתי. אין לי ספק שהעולם הזה שואב אותי אליו.

אין כמו להיות כנועה בחברת אדונים.