סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה בכית?

לפני שנה. 2 בספטמבר 2023 בשעה 9:56

הראש רוצה לסלוח אבל הגוף לא משחרר

עומקים של תסכול פגיעה ואשמה

הזמן מרפא את הרוב

הוא לא מרפא את הזמן.

מה שהיה היה

מה יהיה?

לפני 4 שנים. 16 בפברואר 2020 בשעה 23:09

אני לא מאמינה שפעם סמכתי עלייך 

ועכשיו 

בגללך 

הוא לא סומך עליי

 

 

בגללי

לפני 5 שנים. 11 בספטמבר 2019 בשעה 12:44
לפני 5 שנים. 26 ביוני 2019 בשעה 20:22

הוא לא ידע... 

 

איך היא קינאה בספינות

 

 

פחות ועדיין

פחות

ועדיין

לפני 5 שנים. 29 במאי 2019 בשעה 14:43

לפני 6 שנים. 24 ביוני 2018 בשעה 21:18

זה לא שלי.

רק ש, בא לי קצת להקיא. 

 

אנשים

מדובר פה באנשים. אנשים.

כמה רעשים. 

לפני 6 שנים. 31 בינואר 2018 בשעה 21:56

תמיד הייתי רק יד ימין

אף פעם לא באמת הראש

אף פעם לא נתתי לזה לעלות לעצמי לראש

לא לכל אחד בוער להגיע הכי למעלה

טוב לי, ליד. יד ימין. 

אל תשפטו

אני לא שופטת

כשמחוץ לגבולות המשחק שלכם החיים שלי ממשיכים

בלהיות רק יד ימין

הכי טובה שאני יכולה

שנייה, רק לראש. 

לא בוכה

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 19 בנובמבר 2017 בשעה 21:13

הכי קל זה לבחור ברחמים עצמיים

 

הכי קשה זה לא לבחור בקל

 

עכשיו מסתפקת בקל

 

זמן הקשה עוד יגיע

 

כשקצת מהקשה יוקל

 

 

לא קל

לפני 7 שנים. 15 בנובמבר 2017 בשעה 19:11

הכל זה מלמעלה

אז לא בוכה הלילה

הכל זה לא טובה

לא בוכה.ילדה.

 

 

 

 

 

מסתבר שדודו אהרון אמר את זה קודם

לפני 7 שנים. 15 באוקטובר 2017 בשעה 19:46

כי הצלחתם לשבור אותי. 

לא סומכת יותר על אף אחד. 

לא מסוגלת, לא מצליחה. 

כי כולכם אשמים

כי כולנו אשמות

הבנות שנות-נות

הבנים סתם ב-נים

של אלף זונות