חזיון תעתועים

מערכת הבלוגים השתגעה,
מפרסם פוסט בשעה 15:30
והמערכת מפרסמת אותו כאילו פורסם לפני שעתיים.......

פלאי הטכנולוגיה מכים בנו שוב.....:-))

המולה סביב
שאון המוסיקה
מהדהד בחלל,

אצבעות מרפרפות
נוגעות לא נוגעות
מעבירות צימרורי עונג,

מבטים מצטלבים
חודרים
מכושפים
מכים כברק,

עולמות מתמזגים
חיוכים מלטפים
מרטיטים נימי הלב,

המולה סביב
שאון המוסיקה
מהדהד בחלל

והם חגים בין חלום למציאות..........[b]

שדי הלילה

הגיחו ממחבואם,

לא נקראו

אף לא הוזמנו הם,

כך פשוט הבליחו

אל חשכת הליל.

עת צלילים התנגנו

ועשן היתמר לו

ניסו להלום,

לתעתע,

לפגוע,

להפר סידרי בראשית.

לפתע הגיחה כרעם,

הבליחה כברק,

עניה יוקדות,

חיצי אש בם שלחה

הניחה יד ענוגה,

על כתף איתנה

חיוך,

רוגע,

שלווה

עבר לו עוד לילה.............

מבט שווה יותר מאלף מילים,

אך חיוכה יותר ממיליון..............

שיר השירים פרק ח'

ה מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת, עַל-דּוֹדָהּ; תַּחַת הַתַּפּוּחַ, עוֹרַרְתִּיךָ--שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ. ו שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ--כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. ז מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה--בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ. {ס}


[url]

פתע פתאום
מופיעה היא כרוח סערה,
מותירה אחריה
שובל קרח ואש.

עיניי כסומא
משותק למראה
חזיון התעתועים הזה.

ואז היא שבה
שקט,
רגיעה,
כאילו לא קרה דבר..............

שעת ערב מוקדמת ,
צובט את עצמי למוות
כדי לברר אם ער אני
או ששוב נסקתי על כנפי החלום.

עת הפציע השחר ,
חיוכה הצחור
ומבטה החודר
גילו הפתרון ................

תמיד מתערבבים להם
מציאות ודמיון,

אחת התגובות לפוסט הקודם הבזיקה בי רעיון.......

לא נגעתי

ריקוד קטן
מילים: יהלי סובול
לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: יזהר אשדות

שתי נשמות עוברות בשדירה
אחת במעיל השנייה בשמלה
חיוך חיבוק יד מושטת

שתי נשמות נשענות על הבר
שמלה חדשה מעיל מבוגר
לוחש לה והיא צוחקת

וכל זה קרה בלילה לבן
בלי טוב ורע ובלי תחושת זמן
שתי נשמות יצאו בריקוד קטן

שתי נשמות יוצאות לרחוב
עכשיו יותר קר עכשיו גם רטוב
מעיל מכסה מעליה

שתי נשמות בחדר מדרגות
מביטות לשמיים ומחכות
שסופה תכלה ענניה

וכל זה קרה בלילה לבן
בלי טוב ורע ובלי תחושת זמן
שתי נשמות יצאו בריקוד קטן

שתי נשמות בבוקר בוהק
אחת במיטה ואחת כבר הלכה לה
פתק אדום מונח על הכר
פתק אדום עליו מצוייר
חדר מדרגות וירח

וכל זה קרה בלילה לבן
בלי טוב ורע ובלי תחושת זמן
שתי נשמות יצאו בריקוד קטן

שני זרים
מבטים
נוגעים עמוק בפנים

כמו מעגלים נפתחים
משתלבים
נשזרים זו בזה

מרחפים
מתחברים
מתמכרים.............

אין ספק שזה היה אחד מסופי השבוע
ההזוהים,
המוטרפים
ומלאי התעתועים
בתקופה האחרונה.