קשה להודות לפעמים, מה שאנחנו באמת רוצים.
התאהבתי באדון שלי, בצורה טוטאלית. לא עכשיו, מזמן.
התאהבתי בו עם כל מי שאני, כל חלקיק של נים, עור, גיד, גוף, נפש ונשמה....
אני יודעת, שגם הוא, אוהב אותי.
בהתחלה חברתי הטובה היתה שואלת איתי, כמו ילדה, "ואם שניכם הייתם פנויים, אז היית רוצה להיות איתו", וכל מיני שאלות כאלו.
לא נתתי לעצמי לחשוב על זה. תמיד אמרתי שלא. כי זה הקשר שלנו.
אנחנו נשואים לאחרים, יש לנו ילדים, זה מסובך
אחרי קרוב ל3 שנים, אני יודעת שמקומי איתו, ורק איתו.
מתוך השליטה, אדוני נותן לי ככ הרבה. הוא מפרגן, ומקשיב ועוזר, ותמיד שם בשבילי, כמו שאף גבר בחיים שלי לא עשה.
וכן, זה הגבר שאני רוצה להיות איתו
הוא פתח לי את הדלת לעולם מופלא, והכניס אותי אליו לאט ובעדינות
אלך אחריו לאן שיאמר לי, ואעשה כל שיחפוץ
אדוני לא מאמין גדול במילים, ובכל זאת אכתוב
אני אוהבת אותך
שלך תמיד
גיה
לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 13:22
