לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

wicked fairy

נפתח הספר, נפתח הלב,
בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 18 שנים. 1 ביוני 2006 בשעה 17:48

יש משהו שמדאיג אותי בלהיות שייך למישהו
להיות משוייך לאדם שרואה בי בתור חפץ המשרת אותו
אני חושב שאני יותר מדי מלא בנשמה

אמממ.... אולי אני צריך להפסיק לכתוב כאן....

גם זה מתחיל לאיים עלי. מיאו. ואני אני.

לפני 18 שנים. 1 ביוני 2006 בשעה 14:32

רואה ולא תופס
עד שפתאום מישהו מגיע
and everything falls into place

ואתמול ומחר היום או בעוד יומיים
אחזיק בידך ואדע שבעתיים
כי חוכמה זה לא ידע
ותבונה היא לא מידע
אלא הניתוח של הידע
והתמודדות עם החומה.



שמח מאושר ויש להכל הפי אנדינג, בסופו של דבר.

לפני 18 שנים. 30 במאי 2006 בשעה 16:17

אני מחכה למשהו לא ברור ולא ידוע
על דבר גם לא ברור שאליו עוד לא התוודעתי בעבר


אמממ


אני צריך שוקו.

לפני 18 שנים. 30 במאי 2006 בשעה 0:07

לפעמים פשוט מתחשק לי לשפוך הכל אל הדף
ולשכוח שזה שם, שזה נמצא, שזה קיים
שהכל נמצא סביבי, בוחש ומתעלל
דוקר וצובט, במיוחד שם, שם בלב

לפעמים אני רוצה לבכות
אבל אי אפשר כי כבר אין טיפות למחות מהעיניים
אין דמעות שאפשר לעצור בעדן
הן נגמרו

לפעמים בא לי ללטף מישהו
סתם ככה, ללטף
ושהוא, סתם ככה, ילטף אותי בחזרה
הנאה הדדית
נעימים מאחורי הצוואר והאוזן


מיאו.

לפני 18 שנים. 28 במאי 2006 בשעה 1:08

רק רוצה לברוח
רק רוצה לצרוח
לבכות לראות שאין כלום
להיווכח, לטבוע במאום

שקט והכל סביב דומם
השמש מדבר אלי, מילותיו מהלב
אישתו, זוגתו, דוברת גם היא
וליבי עוד דואב לקולה המאיר

עצב וכפור אוחזים בי בחשכה
מועכים את שריריי, לא נותנים מנוחה
והסבל לא יוצא, לא עובר
שוב ושוב, הוא לא ייעצר

וכך, ונמאס, ותבין לא אכפת לי
כבר מאסתי, כבר הזדיינתי
כבר עשיתי הכל, ובחרתי לברוח
כי לחיות אי אפשר בעולם שכולו רוח

ותם ונשלם, הסיפור ייגמר
עוד בחור ימצא את ליבו האחר
ותכלת, ושמיים, ואלפי כוכבים
ואני, ולבד, ממוטט מבפנים.

לפני 18 שנים. 26 במאי 2006 בשעה 2:31

סיימתי את היום הראשון שלי בתור טבח בהתלמדות במסעדה
אם אני אעבור שבוע בהצלחה יש לי עבודה...


life is wanderful

לפני 18 שנים. 20 במאי 2006 בשעה 8:58

אז לי יש את זה
יש לי את זה חזזזזזזזזזזזזזזזזזזזק

רוצים לראות? :P

לפני 18 שנים. 18 במאי 2006 בשעה 18:00

יושב אדם בביתו
ואף אחד אפילו לא שואל אותו מה שלומו?
או סתם מתקשר בכדי לדבר איתו- כלום?!

בושה, פשוט בושה.

לפני 18 שנים. 18 במאי 2006 בשעה 14:43

אני קם מהמיטה אך ורק בכדי להקיא וגם זה קורה רק פעם בשעתיים שלוש...

help me! i need a warm loving per of hands

לפני 18 שנים. 17 במאי 2006 בשעה 16:33

יש לי חום נמוך 37.7
כאבי בטן, כאבי ראש ושקד דלקתי אחד..." אמרתי לרופא שלי.
"יש ללך חום גבוה יותר ממה שאמרת לכן יש כאבי ראש ובטן ויש לך דלקת קשה בגרון, כל הגרון שלך מלא מוגלה".
"ניתוח?".
"אנטיביוטיקה".
"אני חייב?".
"כן, אתה חייב!".
"אי אפשר ניתוח, כבר די נמאס לי לחטוף דלקות 3 פעמים בשנה!".
"אנטיביוטיקה".
"טוב". *משפיל מבט*.


אוף! מה בסך הכל רציתי, להעיף אותם?