הבל הבלים

http://www.youtube.com/watch?v=Y-JmEmpZ3ts&feature=related

סביר להניח שזה מוקדם מידי לכתוב את זה.
סביר להניח שזה מאוחר מידי להגיד את זה.

קראתי רומנים רבים, בכולם לא יכלו לתאר את רגשותיי.
יש את הרגע הזה שאתה מכיר מישהו ויודע, פשוט יודע שאותו אדם יהיה האדם שתאהב כל חייך ואז עוד מוקדם מידי ואח"כ מאוחר מידי.

אהובי, הייתי בקשרים לפנייך.
אהבתי, סבלתי, בכיתי, רציתי, לא רציתי..
היו לי אהבות לפנייך.
אני לא אשקר שלא אהבתי אחרים.
מהרגע שהגעת נדמה היה שכל המקום בלב נגמר רק כי אתה יכולת למלא אותו.
לא היו יותר ספקות.
לא היו יותר צרכים שלא יכולת למלא.
ובפעם הראשונה יכולתי להגיד שאתה מספיק לי, שאני לא מרגישה שאני מתפשרת על שום דבר שנוגע לך.

והרי זה לא הגיוני שיהיה אדם כמוך, אתה פשוט היית.
כאילו מישהו שמע את הרשימה שלי שם למעלה ושלח לי אותך כדי להוכיח לי שיש אהבה בעולם, בדמותך.

וכך, הגעת אליי...
רווי מכישלונות עבר וחדש כמו דף לבן בספר ציור ישן.
לא אהבתי כמו שאהבתי אותך.
לא רציתי לאהוב אחרים כמו שאהבתי אותך.

ואז זה עוד היה מוקדם מידי להגיד לך שמצידי מחר אנחנו יכולים ללכת לרקוד על מדרגות הרבנות.
זה היה מבהיל אותך, כמובן.
מלחיץ אותך.
ובעצם מה מלחיץ בזה? כשזה זה - זה זה.
כל זמן שמבזבזים בן לבן הוא רק כדי להבין שזה בסדר לרצות את מה שרצית כל הזמן.

ואולי גם אני הייתי נלחצת אם מהר מידי היית נופל כמוני.
הגיוני, אני כולי מילים.
סביר להניח שהייתי אומרת שאני לא מוכנה לקשר, שאני עוד צעירה וצריכה לראות עולם.
ואז הייתי הולכת לראות עולם ושום דבר לא היה שלם, דברים לא היו נופלים למקומם, דברים היו חסרים.

ואז כבר היה מאוחר מידי להגיד לך שאין אדם אחר שיכולתי לאהוב יותר
וכך היה עובר הזמן ואתה לעולם לא היית יודע.

בנאיביות יתרה יכולתי לחשוב שהכל יהיה בסדר ושבסוף תהיה שלי כמו בהתחלה.

ואני הייתי נאיבית לחשוב שגם אם אחרי זמן מה אני אתעורר וארצה להחזיר את הזמן, דברים ישובו כעטרה ליושנה..
אבל אחרי כל המשקעים והאכזבות, איך אוהבים אותך שוב?

יותר מזה,
איך אומרים לך שאוהבים אותך שוב?
איך אומרים לך שמעולם לא הפסקתי?

אני חושבת שצריך להוציא הצעת חוק שאומרת שהגבר צריך לספק לאישה סקס קבוע בן 4 ל6 פעמים בשבוע.

http://www.youtube.com/watch?v=-lBbg5gp2vA