לפני 6 שנים. 15 במאי 2018 בשעה 17:05
ישנם כוחות חזקים (וטובים יש לציין) שמושכים אותי אליהם.
בין לבין, בין אם יש ובין אם אין, הצטיידתי ב 2 הופעות נוספות :)
שלמה ארצי ואלאניס.
לחיים
מה אומר ומה אגיד...
החיים יפים.בא לי לכתוב, אך על מה?
על סשנים? בחורים? חברים? חברות? עבודה? שיגרה? תובנות? סרטים? ספרים? מוסיקה? ילדים?
לא בהכרח בסדר הזה
לא !
לא נראה לי....
אמשיך להשאר בשלי :-)
המלכה הלבנה והקרה
לפני 6 שנים. 12 במאי 2018 בשעה 22:15
כותרת האדומה:
את באמת שולטת?
ואז בהודעה נכתב:
רוב השולטות שפגשתי סיימו על הברכיים.
אז אלמוני יקר,
תודה על השיתוף. בטוחה שכתבת מהלב ושכאב לך לשתף.
כולי תקווה שבנסיון הבא תהיה אתה על הברכיים.
ועכשיו לפרסומות
לפני 6 שנים. 17 במרץ 2018 בשעה 2:15
לפני 6 שנים. 21 בפברואר 2018 בשעה 20:02
וטעם בחיים
ג'מיריקוואי-יש
א-אהה-יש
אוזי אוזבורן-יש
דיורמה-יש
ומרווח הזמן ביניהם ככ גדול...
זה יהיה בדיוק הזמן למלא את הכיסים להופעות ולהפתעות שיבואו עלינו לטובה
לפני 6 שנים. 22 בדצמבר 2017 בשעה 0:34
1 בלילה, בי"ח, ממתינים מחוץ לחדרי הניתוחים.
יוצא אחד מהצוות ומתחיל להסביר על התהליך, איך מה ולמה,
ואז נשאלת השאלה: זה יכאב עוד הרבה אחרי הניתוח?
הבחור פתאום מסובב עצמו אלי, מסתכל לי בעיניים, מחייך ואומר:
"אני אוהב כאב, אני אוהב שמכאיבים לי.והרבה"
כולי עייפה, מעוכה על הכיסא והכי לא בפורום שיכולה לענות לו "בוא ואפרק אותך"
אז כן, מר בחור, לא טעית כשהסתכלת ודיברת אליי.
אם במקרה אתה קורא את הבלוג הזה, שלח אדומה ונתקדם
ואם לא,
מקווה שלא נפגש שוב. בבי"ח
לפני 7 שנים. 30 בספטמבר 2017 בשעה 11:12
יום יפה,
אמא שותה המון קפה.. ועוגת יומולדת.
לי
מי אלו האנשים שחושבים שיומולדת בכיפור זה בעסה?
סתם, לא באמת מעניין מי הם :)
לפני 7 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 17:50
לאימוני מכשירים ומשקולות בח.כושר מספיק להביא מים ומגבת
באירובי צריכים להביא גם WD
רעש החריקות זה פשוט נורא
לפני 7 שנים. 5 בספטמבר 2017 בשעה 19:14
מהשחור של סיסטר לצבעוני של ג'ורג'י
מלתחה מגוונת. זו הדרך !
לפני 7 שנים. 22 באוגוסט 2017 בשעה 21:51
התפשרתי והלכתי לסרט שבכלל לא רציתי. תיארתי לעצמי שיהיה חרא. הלכתי בשביל רוח הצוות והאפשרות שאולי אני טועה ואפילו אהנה ממנו. לא טעיתי. בדכ אני לא טועה. מהדקה ה 5 כבר התחילו הרגליים להתנדנד מהעצבים שהסרט הביא לי.
פופקורן בקולנוע זה הדבר! מרגיע כל נפש עצבנית.
בסוף הסרט כשהחלפנו חוויות, הוא אמר סרט טוב, היא אמרה מרגש ואני זעקתי חראאא
מפה לשם היא שואלת אותי: מה, כלום כבר לא מרגש אותך?
הרבה דברים מזיזים לי את זיזי הרגש, סרטים חרא לא.
מוסיקה כן
לא מגלה איזה סרט זה
תשלמו ותסבלו
לפני 7 שנים. 4 באוגוסט 2017 בשעה 16:52
מילא מרגיש כמו עוד קבוצת פייסבוק להתעלם ממנה/לצפות מהצד, ניחא...
אבל הערסיאדה המסתננת לפה כמו פליטים בדרום ת"א??
מפחיד.
הרמות הגבה לא מביישות אף מנוף בניה רב קומתית ראוי