לפני 13 שנים. 7 ביולי 2011 בשעה 13:14
סתם אחד כך נהגתי לקרוא לך .
אף פעם לא ראיתי בך יותר מסתם אחד - ואתה ידעת את זה...
קיבלת אותי כמו שאני והערצת את עצם זה שאני קיימת בעולם ואת הידיעה הזו .
לא נותר לי דבר לעשות אלא לתת לך לשרת אותי , עוד ועוד , ועוד .
אלא שאתה הקטן סתם אחד ...דיי אהבתי אותך ...
זוכר את השיחות ב3 לפנות בוקר של הקרייבים שלי למוזס , ואיך באת והאכלת אותי
ונתתי לך לקלח אותי ולהשכיב אותי לישון ?
ואיך אהבת את השטיח הפינתי (סתם שטיח לסתם אחד).
עד אותו יום ...