האובססיה...
כנראה שחזרתי , חחח , צוחקת על עצמי, האובססיה משכה אותי לצפות באתר ולרצות ללחוץ על הלינק,
לקרוא תכנים, לראות תמונות , לקרוא אימיילים ללא סוף ...
הגעגוע, לקרוא את הבלוג שלך , יותר הסקרנות מהגעגוע, כן כן קשה לי להודות
אני סוג של כותבת את חצי מהבלוג הזה אלייך , למרות כל מה שהיה , עדיין אני יכולה לשמוע אותך מדבר אליי
ואני יכולה להרגיש אותך
תמיד יכולתי להרגיש אותך
חזרתי לכלוב בגלל מחלה... אני חולה, גוססת לגמריי, קשה נורא .
והדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו הוא להתחבר לכלוב,
לכתוב ספק לי ספק לך ספק לכל אדם אחר הקורא את הבלוג שלי...
הכאב משתק אותי ואני בקושי מסוגלת לחשוב מה רציתי לכתוב,
כשהתחברתי לפה היו לי כל כך הרבה רעיונות, כל כך הרבה מה לומר ומה לכתוב,
אבל הכל התפוגג, אין לי מה לכתוב או מה להגיד , הכאב פשוט מחק הכל
כן הכאב הזה פשוט נורא.
אבל לא נורא יש לי את מחר ומחרתיים ועוד זמן לכתוב פה, זה לא יעבור כל כך מהר
:D
לפני 13 שנים. יום רביעי, 16 במאי 2012 בשעה 17:08