My Sanctuary

ההד של נפילת השרשרת שיחרר אותי,

הדופק עלה, הסומק בפנים התחמם,

הנפילה השאירה הד של שתיקה בחדר,

אדוני מזכיר שוב, בעדינות עם הגורה,

הבטחתי להיות עדינה, לנשום עמוק ולגעת, לבחון ולחמם את הגורה הקטנה לאדוני,

אני מלטפת, את גבה הלבן והבוהק, עוברת לישבנה, קולו של אדוני נשמע מאחוריי "רגוע כלבה" וההד משתק אותי לרגעים בודדים. אני חוזרת לילדה, מעבירה ליטוף על הרכות בשדיה מתענגת על הטוהר שבה, טועמת את עורה החמים. 

אצבעותי חופנות את רכותה ואני מנשקת, מלקקת וטועמת, ההד של אדוני פועם במוחי, "רגוע" אני שומעת לא שומעת תוך כדי שאני נוגעת, העור הנקי והטהור שלה חמים תחת ידיי הרועדות. 

אני מתרגשת,

אצבעותי בוחנות את ההתרגשות שלה, אני מעבירה אצבע עדינה בין שפתיה למטה, היא רטובה בשבילי,

אני מנחה אותה למיטה ומבקשת את אישורו בעיניים, אני מתמקמת בין רגליה החמות, מלטפת, בוחנת, מעבירה ליקוק עדין, נשימתה נעתקת,

ההד חוזר לפעום במוחי, "בעדינות כלבה" ואני צוללת, בוחנת את הפינות הרכות ביותר בה, טועמת את ההתרגשות שלה, מרגישה רעידות קלות ונשימות כבדות. 

ההד חוזר בעוצמה חזקה יותר

"בעדינות כלבה!" 

אני מתאפקת לא לטרוף אותה ושואבת את רכותה בעדינות,

לשוני חופרת ומחפשת את המקום המתוק שגורם לה להיאנח, אצבעותיי מגששות בתוכה מחפשות את הנקודה הרכה בפנים, שפועמת למגע, שמשתוקקת לאהבה. 

קולו ממשיך להדהד בי, מזכיר לי,

היא ילדה, רכה, עדינה, גורה,

יהיה לי עוד זמן לטרוף אותה,

ואני שואבת את כולה, ומתענגת מהטעם המשכר שלה,

היא רוטטת תחת אצבעותיי, ואני מכורה, לא יכולה להפסיק לחפש את הרעד שלה, שוב,

"בעדינות כלבה! את עלולה לשבור אותה" 

והוא מוציא אותי מהסם, 

אני שוב על ברכיי, מחכה,

אדוני מחזיק ברצועה שלי,

הוא נעמד מעליה, בוחן אותה,

וההד של הדופק שלה עוד באצבעותיי,

שאריות של סם עוד על שפתיי,

ואני שוב מחכה,

ובמוחי מהדהד לו שוב אורי בנאי

עוד הריח שלך עלי מאתמול

ועוד הטעם שלך בפה

אני רוצה לדעת הכל מהכל

מה בעצם אומר כל זה

עוד נושר עלה מהעץ על החול

ועוד צומח אחר חדש

אני רוצה לצייר לי עולם עם מכחול

בצבעים של מתוק בדבש