תנודות לא רצוניות

אחרי המבול
אנחנו מתנקזים למטה
מתחבטים באפשרויות של צמיחה
אחרי המבול
עם רגליים על הקרקע
כה לבד , בלי אשמה
כשהחלקים התפזרו
נותרנו שבויים של המתמטיקה
אין ספור משוואות
בין אני ואתה
כן אחרי המבול
יקירי , ישנם דברים שלא הרסת
מתחבטים באפשרויות של צמיחה

מה שעובר דרכי הוא צליל
מה שמכסה אותי הוא צל
מי שמכשפת היא השמש
רוצה להפוך את כל הקרח לדם

מה שעובר דרכי הוא צליל
מה שמנחם הוא ירח
כל מה שנוזל הוא כאב
מרחף מעליי באין כוח משיכה

i see the pain in their eyes
denying all sense of compassion
the tales of a savior , their christ
no ray of light , false inspiration
and in the house of your god
im being blamed at public urination
see as i bleed , in my cries
i fail again to comprehend the hole in my refelction

השמש נמסה אל קו האופק
כל הקטבים הופכים ליין
אין עוד מקום פנוי
לאורגניזם שלך

ואת חסדיך
תלית במושיע שבספרים
וכל פחדיך
פיטמו כל לילה את השדים
ולא בחרת
לשאת תפילה אל תוך גוף זר
משהו בי נותר
לא חסין לזחילותייך

יש תחושה שאני מאבד את זה
אני מרגיש את זה לאט לאט נוזל
ו"זה" חסר צורה
ומתאדה אל תוך חלל חסר ירח
אמרת שתוכל ללוות אותי
גם כשאזדחל אל תוך החשיכה
כישפת אותי להתמסר לנתינה האינסופית
לא מיישרים מבט אל עבר קו האופק...

רוכבים על הספירלה
תמיד יהיה לי מה לתת
בועט , שורט , בועט , דוחף את זה החוצה

אני בוחר עלטה
ועיניי
רצו לראות אחרת
האם אנו נשאב
לתחתית הבור

מה שמגיע כמו תפילה
מתברר כשקר באפילה
וכשהאור מתפזר בחלל
אני מוצא את עצמי , מנותק
מתכחש לכוחות המשיכה

am i
the money i make
the connections i break
the air that i take - to move forward
am i
indifferent for all cries
the believer of lies
ten thousand smiles
as i try - to move forward

אני לא יכול לכתוב
או לשיר
את מה שיש לי בפנים
הם עושים את זה טוב יותר

והמימד הפיזי ממשיך להעלם
לא לקבל הכרה
הניתוק האנושי שכפיתי על עצמי
או שאולי נכפה עלי
פורט על עצב אחר עצב
ואותה המוסיקה שמלווה אותי
גוררת היא גופה חסרת חושים

לא היה לי מושג
כמה יהיה לי קשה למצוא
מישהי לישון איתה בלילה