אז נגמרו להם " ימי ההגבלה".. ואני יכולה סופסוף לשמוע מוסיקה.
אחת התכונות הנרכשות, נלמדות במקום שבו אני נמצאת היא - ההתאפקות, לכבוש את חוסר הסבלנות ולהתאפק.. גם אם לפעמים זה אולי קצת לא ראציונאלי.. או נראה ככזה.
כמו נידה למשל, שבועיים כן ושבועיים לא בערך, כן זה לא יהיה אולי מובן, אבל אולי כמו שיכולים להורות "לא לאונן".. אז לי היום יותר קל להתאפק בהרבה דברים:)
ועכשיו לאחר שהתאפקתי ... אני משתחררת
זה השיר של הבי ג'יז שהכי הרבה אהבתי, נזכרת במכנסי הזהב הצמודים שלי והסטרפלס הבוהק 😄 שבכדי ללבוש אותם ולצאת מהבית, הייתי צריכה להתחבא .. כמה אסטרטגיות שהפעלתי אז..:)