just a dream

יש ימים שבא לי לברוח

לברוח מפה

ולא לחזור.

למחוק את הפרופיל

להתנתק

לשכוח לגמריי..

אבל הכלוב..

כשמו כן הוא..

מקום שאין אפשר לברוח ממנו

לא משנה כמה רחוק תברח

מתישהו תמצא את עצמך שוב

חוזר בלי כיוון מדיוק, בלי סיבה

אני מניחה שיש כאן משהו

שמאחד בין כולם

סטיה כזאת או אחרת

שגורמת לנו להרגיש בבית..

חלמתי עליו..

על הגוף השרירי שלו...

על הזרועות הארוכות שלו....

על הידיים העדינות.. שבמקביל גם גסות..

על האצבעות המלטפות שלו..

נוגעות בגופי לאט לאט..

כן.. בדיוק כמו הפעם ההיא...

בצורה משכרת... שרק הוא יודע איך...

מלטף ונוגע..

עוזב ושוב מחזיק..

הנשימה רק גוברת..

והעיניים נעצמות...

הגיע זמן לקום....

היא לאט לאט לומדת..

מבינה באיטיות..

את מהות השליטה..

העיניים שלו.. כאילו חודרות ישר לתוך נשמתה.. הוא יודע לקרוא אותה.. להבין אותה יותר ממה שהיא מבינה את עצמה..

הוא יודע לעצור בדיוק שצריך.. יודע איזה גבול עדיין לא לחצות.. אבל בכל זאת מתגרה ומנסה..

בדרך עדינה כזאת.. נוגע לא נוגע..

מעלה את הגבולות.. מותח אותן.. ואז מרפה..

היא לא יודעת מה עושים, ומה לא..

מידי פעם מתנגדת.. מידי פעם מתרחקת..

אך הוא דואג להשאיר אותה קרוב... קרוב אבל לא מידי..

הוא מנוסה.. אפילו מאוד.. היו הרבה לפנייה.. מה שנותן לו יתרון עצום עלייה..

הבילבול שלה.. כל המחשבות שרצות לה בראש..

הכל נעלם בזמן שהוא מדבר איתה..

שולט במוחה.. בגופה..

היא לאט לאט לומדת..

מבינה באיטיות..

את מהות השליטה..

" נחמד לי.."

"נחמד לך?"

"כן.."

הכל לאט לאט מסתדר.. בין כל המחשבות האין סופיות..

להיות או לא להיות.. מה זה משנה ~

עכשיו טוב.

נגיעות של מילים...מפה לשם...

נגיעות של שליטה.. 

אימרות קצרות.. שקולעות בדיוק למטרה..

"רדי על ארבע!" 

"זהו מקומך."

זהו מקומי... לרגליי אדוני..

כל פעם... לפני שאני נכנסת לאתר.. אני מרגישה מוזר..
משהו בבטן... בין טוב לרע..
"את לא שייכת לעולם הזה... זה פשוט לא בשבילך..." אני ממלמלת לעצמי..
אבל אחרי שני קליקים אני שם..
הרצון לקרוא... לדעת עוד.. להחשף..
זה גובר עלי...
יש ימים שאני לא מעזה להתקרב... הפחד הזה.. פחד ממשהו... ממה בכלל.. אני לא יודעת..
זה מסתכל..
הכל יותר קל כשזה וירטואלי.. בגדר פנטזיה .. משהו שפשוט אפשר ללחוץ x‏ ‏וזה פשוט יעלם...
אבל רוב האנשים פה לא חושבים כמוני.. הם חשו את זה.. את העוצמה הזאת.. את ה.. שליטה..

הכל היה נורא תמים בהתחלה... "אני סתם סקרנית.. " אמרתי לחברה היחידה שהעזתי לספר לה.. טוב... לא באמת סיפרתי לה הכל...
הנושא נורא סיקרן אותי בהתחלה... "שולט... נשלט.." לחשתי לעצמי כשנכנסתי לאתר , השם עצמו כבר משך אותי..
ליצור משתמש ? בהתחלה אפילו לא חשבתי על זה, נכנסתי, קראתי, התרשמתי... הביאו לי את כל המידע שרציתי על כפית מזהב...
אבל זה לא היה מספיק בשבילי.. רציתי עוד...
אז פתחתי משתמש.. לא הרחבתי יותר מידי.. אבל הודעות עדיין היו.. ובשפע...
"זה סתם.. " הסברתי לה "את לא אוהבת את זה..נכון..? ובטוח לא תנסי את זה !! " היא מיהרה להגיד לי, חד וחלק..
פשוט הנהנתי בשקט ..
זאת סטיה.. משהו מופרז... סתם פנטזיה..
ניסיתי לשכנע את עצמי..
אבל ככול ששמעתי על זה יותר... אהבתי את זה יותר..