מסע אל עצמי, בעקבות האהבה

כשאובססיה

פוגשת דרמטיות יתר

ומזוכיזם עמוק,

מה שנשאר הוא

לייחל לזה

שיחלץ אותי מהבור שכריתי לעצמי.

או לפסיכולוג ממש מוצלח. גם אופציה.

כל כך שטחית, ההתלהבות הזאת. שנים שלא שמו עליי ופתאום אני מוצפת במחמאות ומחזרים. ההוא שמסרב להדרים, הפתיע עם "אני אוהב אותך", כבר שלוש פעמים בסופ"ש האחרון. ואתמול יצאתי לדייט עם גבר שרק התגרש לפני חודשיים. הוא מקסים. הוא חם ומפרגן. אבל אני לא רוצה להיות ריבאונד ו21 שנה הוא היה בזוגיות, מונוגמי לחלוטין. מי אני שאמנע ממנו את ההנאה של הגילוי המיני? וזה שטחי. הכל שטחי. אני רוצה עומק ואין לי הסבלנות לחכות למעמקים האלה. ידיד המליץ לי לנסות עם השניים במקביל, עד שתתקבל החלטה. אני מבולבלת. זה נראה לי כל כך לא הוגן כלפיהם. והמחמאות ממשיכות לזרום. כל מה שאני רוצה זה גבר. גבר אמיתי. שניהם כאלה. והם שמיים וארץ. אין איזו שיטה לערבב אופי של אחד עם חייתיות מינית ודורסנות גברית של האחר?