מחבר ומניח מילים

את מצפה לי עומדת עם הגב לעולם ועם הפנים לנוף היפה למרות שאת בכלל מרוכזת בטלפון שמחובר אליך לורידים באופן שאף פעם לא הצלחתי להבין.

מגיע מאחור יד גדולה שעוטפת אותך מחבקת ומצמידה חזק אלי.

מסניף אותך, לוחש לך אל תפריעי לעצמך בזמן שאני אומר לך שלום מפזר נשיקות ומועך את הציצי שלך מבעד לסוודר העבה.

יורד עם היד הגדולה למטה ונכנס מלמעלה לחצאית שלך, מזיז את התחתון לצד ומלטף, רק מלטף זאת ההפסקה שלי מהעולם.

ואת, את לא תנוחי עכשיו, את תראי לי בטלפון שלך:

את ההלבשה התחתונה שהזמנת לאחרונה

את האירוע הכי קרוב שאת מוזמנת אליו

את השיחה שלך עם גבר אחר שגרם לך להרטיב

תראי לי את הנודז שצלמת לאחרונה

ואת הפורנו שגמרת אליו אתמול

זה תמיד המזג אויר הזה שגורם למחשבות במוח שלי להתפרץ לא ברור אם זה צליל נקישות הטיפות באדמה או הריח שמתפשט אחרכך.

אולי זאת הלחות הגבוהה באויר שבכלל גורמת לכל זה לקרות ולמחשבות לקרום גידים. זה סהג נשמע  מדויק הרצון להרטיב מכל הכוונים למשוך מהשער למרפסת הרטובה למקם על השולחן הקטן, להציב מול הנוף הגשום ולחדור עד שנרטבים לגמרי

והקיץ יש לו מקום אחר ששמור אצלי בראש, אשאיר את זה לכשיגיע.

לאט לאט לומד לשחרר ולהתמקד במה שעושה לי טוב אבל באמת טוב ולא כי זה מקובל חברתית או נהוג באופן מסוים.

מצד אחד סוף סוף הריקנות הפנימית נעלמת לה ומתחלפת בדברים ממלאים נעימים, מחשבות שלא רק גורמות לראש לרוץ אלא גם ממלאות באנרגיה רצונות וחשקים חדשים ומרגשים.

כל מיני דברים שחשבתי שחשובים לי במבחן הזמן המעשי בכלל לא נגעתי בהם או חשבתי עליהם ומצד שני דברים אחרים תפסו את מקומם וזה כיף שהאסימון הזה נפל... סליחה בדכ אני מהיר יותר בזה.

יש גם דברים שמשתנים יחד עם זה שמפתיעים אותי כי לא צפיתי לזה, כלומר חיים שלמים עד עכשיו הייתי בטוח בדבר מה המסוים הזה.

העדפה של טוסיק על פני ציצי זה למביני עניין נכון?

זה מתחם משרדים מפונפן במרכז הארץ מהסוג הזה שבימים מסוימים הוא ריק לגמרי ובימים אחרים מלא עד אפס מקום, בכל זאת השקר של העבודה מהבית התחיל לקרוס קצת.

מאז הפעם ההיא שגרמתי לך לחייך כשעמדת וליטפת את מסך הטלפון שלך מתחת לצד המשרדים שרלוונטי אליך את מאפשרת לי ללטף אותך בשעות יחסית קבועות שמשורינות בלוז כמובן ונקראת זמן אישי או איך שאני מעדיף לקרוא לזה פינטת ליטוף.

השם סליזי אבל שם זה המקום עם הבונדינג הכי חזק שלנו כי בואו נודה באמת שנינו לא מעשנים ולא באמת אפשר לעשות משהו מרגש מידי בחלקה הקטנה והצדדיל הזאת שמוגדרת כפינת עישון לא פורמלית.

ולמרות זאת כל פעם את מגיעה ואני מחייך, כי אני אוהב לסדר אותך עוד קצת בשבילי (כן כן בדקת שהכל במקופ במעלית) להסית את השער לצד אחד, להוציא שערה סוררת מהסוודר, למשוך את המכנס לצד ולוודא שהחוטיני יושב גבוה מספיק ואם לא אז לסדר ואחכ ללטף אותך בין הרגלים כאות לזה שסיימתי.

הבונדינג הזה כלכך עוצמתי כי אין שם פילטרים, את שעונה על המעקה צופה לנוף ואני מאחורייך מסתיר את הכל ומגונן עליך מכל מה שעבר כליל היום, צמוד חם ועוטף... כל מה שגורם לשכבות שלך ליפול מעצמן.

כל הטוב הזה תמיד מטעין את שנינו ואם יש חצופים שמתקשרים אלי כשאני בלוז סגור, היד הדקה ועדינה שלך תמיד מוצאת את דרכה לאחוז בי היא נכנסת ועוברת את המכנס שסגור עם חגורה כאילו לא היה שם ואין שום בד של בוקסר צמוד בדרך... מזרזת אותי בדרכך שלך משפשפת אותי וצופה בי בי עם עיניים בורקות ופה פעור מעט עד שאסיים כי רק ככה מזרזרים דברים פה.

ושלא נדבר כל כמה כיף זה לקחת אותך איתי למשרד וחזרה הביתה.

האוטו בטיפול וקל לי יותר להתנייד בתחבצ באופן מאוד מפתיע יש לומר.

ההתניידות הזאת גרמה לי לחשוב על כל כל הרבה סיטואציות שיכול להיות שפספסתי

החל מדברים בסיסים כמו לדחוף אצבעות במושב אחורי של האוטובוס או לנצל היטב את האפשרויות שתא שרותים ברכבת תומן בו.

בכל זאת יש כלכך הרבה אפשרויות וכלכך הרבה זמן לנצל טוב יותר מאשר לשבת בכסא ולתהות על דברי דיומא

תמיד נהנתי לקחת רעיונות מהמגירה ולהוסיף אותם לגחמה חדשה.

זה אף פעם לא היה מיוחד במובן הלא שגרתי אבל תמיד מדויק, מדויק עד כדי כאב.

כמו למשל הרעיון היפה בבסיסו של לאסוף אותך שיכורה מעוד חתונה של המשרד.

להחנות את הרכב, לפתוח לך את הדלת להוציא משם לעזור לך לעמוד עם יד מסביב לצוואר שמחזיקה אותך מייצבת על העקבים מבושמת קלות.

זה יכול לכלוך גם דברים מעניינים יותר, אבל נשאיר את זה לפעם הבאה.

למה לא גילו לי שבטוויטר הכי כיף לקרוא נשים בדגש על בנישואים פתוחים/ נואפות (לא שופט כלל אתן ילדות גדולות וכותבות נהדר)

זרקו לי עוד המלצות שבוודאות פספתי כי הייתי עסוק בזוטות העולם

יש דברים שאני לא יודע להסביר על עצמי וקצת נמאס לי מלנסות.

אחד הבולטים שבהם הוא החיבה לנשים בעקבים, וזה לא איזה פוט פטיש אלא משהו עמוק יותר משהו במנח גוף, בצורה שנוצרת לטוסיק והאגן וכל ההתנהלות מסביב.

תמיד היה לי נעים יותר לבקש את זה כי הפרש הגבהים פשוט זעק את זה, אולי בגלל זה גם אני מעדיף נשים נמוכות? 

התעלומה הגדולה ביותר בעייני הייתה צלילים, אני באמת מסוגל לאבד את קו המחשבה או להשתתקק לגמרי לצליל דיבור נשי ונעים ושלא נדבר על צלילים יותר בוטים כמו גניחות או איברים שנדפקים באיברים אחרים.

ואולי גם בנוגע לעקבים מההתחלה אלו בכלל הנקישות ולא שום דבר אחר?

זה לא משחק כוחות באמת אם את רק מובלת וחסרת דעה.

אין פה שום כיף בלהוביל אישה קטנה וחסרת עמוד שדרה ובעצם שום עניין לעשות את זה.

למעשה זה כלכך ישעמם שזה יגמר עוד לפני שהתחיל למרות שכל המילים הנכונות נאמרו וכל הצק בוקסז סומנו.

בנקודה הזאת קל להתבלבל ולחשוב שאני עוד מבקש שתזמי משהו ולכן אדייק ואומר שכמו שאני יכול לגשת להזמין אותך למשקה ולהיות עדין אבל כוחני ולהוציא אותך משיווי משקל ככה גם את יכולה ויותר ממוזמנת לעשות לי.

לעצור לי את המחשבות לרגע, לגרום לי לשכוח מכל המסביב ולערפל את כל החושים שלי... זה לא יעצור אותי מלהיות חזק אבל לרגע קט יערער את המאזן ויגרום לי לדברים נפלאים.

תחשבי על זה

אני לא באמת יכול לגרום לך להתמסר אני סהכ יכול לאפשר לך מקום בטוח, נעים וחסר דאגות להסיר בו את כל המסכות.

למלא את המצברים שלך מחדש, להכנס למקום ולתפקיד שאת באמת זורחת בו ומיטבית בו.

ואני? אני רק אדאג להכל מסביב וגם אשאיל את את גופך השאלה קבועה.

ואת תאפשרי לי לדאוג לך לגמרי?