סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני

אני בבועה שלי
לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 6:21

שקט
זה מה שאני מבקשת,
שקט כזה שמתחיל בגוף ונגמר בראש
כזה שיכסה אותי במעטפת דקה של שלווה

שקט כזה
שידחה בשאת נפש את רצונות הגוף
שינקה את הנפש מתחלואיה

שקט כזה
שאפשר לשקוע בו לשינה ארוכה

בלי אשמה ופחד
בלי קנאה ושקר
בלי המלחמה הזאת
של הגוף בנפש
של ההגיון בנשמה
של האהבה מול הבטחון


רק שקט

לפני 17 שנים. 24 ביולי 2007 בשעה 16:00

לפעמים אני לא בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה מעצמי
יש בי חסך של חום ואהבה
ואני זקוקה לחיבוקים כמו אויר לנשימה
זקוקה להרגיש מאנשים שמסביבי שהם זקוקים לי
מצד שני יש את הרצון האפל הזה
להיות מושפלת, מוכאבת, מדממת
להיות חפץ משחק
להיות כלום

נו מה נסגר איתי?

לפני 17 שנים. 23 ביולי 2007 בשעה 13:14

אני אלופת ההסתרות והשקרים
מלכת עולם בהסתבכויות
אני רמאית
חיה בשקר הזה
בבועה הזו שיצרתי לעצמי
עולם הזוי ודמיוני
אני פוגעת בכל מי שמתקרב אליי
אני נפגעת שוב ושוב
ועדיין
אין לי את הכוח לפוצץ את הבועה
להתחיל משהו חדש
נקי
שלי

לפני 17 שנים. 29 ביוני 2007 בשעה 9:06

מצאתי את עצמי פתאום לבד
חברים (חלקם וירטואלים בלבד, חלקם לא),
מצאו לנכון לעורר מהומות בכוס תה
נשארתי כל כך חשובה
בלב ליבה של קנוניה שאני לא בחרתי
לפעמים להיות עם חברים -
משמעו להיות הכי לבד