לפני 10 שנים. 15 בספטמבר 2014 בשעה 12:48
...אז מתי, לאחרונה, חשת פרפרים
עפים בתוכך, סביבך
מסוחרר כל כולך
נתון לחסדיה
של
תחושה
אולי אפילו לא תחושה
סתם אופוריה מתוקה
שנלכדה
סתם כך,
לפתע
הגיחה בתוכך
סחררה אותך?
פתאום שכחת את הקירות החונקים
את הצללים הכבדים
כה מוכרים זרים
משמשים הד ארוך, צל כבד
לפסיעותיך
ולפתע
אתה רוקד מבפנים
מרגיש חי
איך זה קרה
זה כבר לא ממש חשוב
הכל באמת בר חלוף
אולי רק אפשר
לרגע
לעצום את העיניים
לרחף
לזכור
שהכל זמני
אבל
רק הרגע הזה
(והבא אחריו)
הוא
חד פעמי
כל כך הרבה אנרגיה מתבזבזת
על שטויות
על עצבים
כשלפעמים
אנו שוכחים
להביט בפלא הבריאה
ולחגוג את החיים
לא כמו אנשים נאורים
עם תאוות
אלא
פשוט
כבני אנוש...