אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סטרפטיז נפשי

בינתיים רק חלצתי נעליים ושדיים .
לפני 14 שנים. יום רביעי, 6 ביוני 2012 בשעה 17:21
לא נחמד לגלות שחלק מהמנגנון הפסיכולגי שלי מתבסס על הונאה עצמית
לפני 14 שנים. יום רביעי, 6 ביוני 2012 בשעה 17:19
כל תובנה שלך נותנת לי בעיטה כלפי מעלה
אאוצ׳ אני נורא בעוטה, אולי די?
לפני 14 שנים. יום רביעי, 6 ביוני 2012 בשעה 12:49
אתה 20 סנטימטר של יופי זכרי משובח.
לפני 14 שנים. יום שלישי, 5 ביוני 2012 בשעה 21:06
זקוקה למחבט הרדמה
לפני 14 שנים. יום שלישי, 5 ביוני 2012 בשעה 9:30
מסיבה, אנחנו עולים לבמה
אתה מכניס אותי למקלחת שנראת כמו כלוב
כלוב מזכוכית.
אני נצפת, אנשים מביטים בי מכל עבר,
אני לא לבד.
אתה מפשיט אותי ומכוון את המים,
אני מתקלחת עירומה מול כולם.
כל העיניים לטושות אלי
משוטטות, סורקות, פולשות
מלטפות את הירכיים, הגב, הבטן, הישבן
השדיים.
למרות שאני חשופה מול כל באי המסיבה
אני נמצאת בדרגת השחרור והחיבור
לגוף ולעצמי הכי גבוהה שהגעתי אליה בחיים שלי.
לפני 14 שנים. יום שלישי, 5 ביוני 2012 בשעה 7:41
וירטואוזיה נשית זה להצליח להיות
טהורה, זכה וזונה באותו הזמן .
לפני 14 שנים. יום שלישי, 5 ביוני 2012 בשעה 7:22
את הגוף שלי אתה יכול לקחת
אבל אותי לא.
לפני 14 שנים. יום שלישי, 5 ביוני 2012 בשעה 7:09
פעם חשבתי שמצלמה היא כלי מכשיל
אבל כשהרגשתי איך היא פותחת אותי
חודרת אלי, נכנסת לי לנשמה...שיניתי את דעתי
המצלמה היא כלי נורא פותח .

}{

לפני 14 שנים. יום שלישי, 5 ביוני 2012 בשעה 6:44
רד אלי אדון נכבד
לקק לי את הכוס עכשיו
אשפריץ לך לפה נוזלים
ואמריא לעננים.
לפני 14 שנים. יום שני, 4 ביוני 2012 בשעה 12:22
באותה מידה שאני יכולה להרוס את הכל בשנייה כמו כלבה רעה
כך אני מצליחה לתקן את הכל בשנייה כמו כלבה מתוקה.