אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סטרפטיז נפשי

בינתיים רק חלצתי נעליים ושדיים .
לפני 12 שנים. 21 בדצמבר 2011 בשעה 14:35

אני מאמינה שיש בי את היכולת לחבוק בתוכי מלא דמויות
אני אוהבת ללבוש ולפשוט דמויות, לשנות את המראה שלי
את הלבוש שלי, את החשיבה שלי ובעקבות זאת כל שפת הגוף משתנה.
אני יכולה להיות חמה, מנוכרת, סגורה, מתגרה, מלכה, זונה, נערת רחוב....

אני רוצה לאפשר לך ליצור יצירה חדשה
לתת לך את החופש המוחלט לקבוע מה יאמר ואיך יאמר
אתה יוצר את היצירה, אני נותנת לך את עצמי
מתמסרת התמסרות לא טוטלית ( שכח מטוטליות מטומטמת)
אני רוצה לגרום לך להרגיש את כל אותם הדימויים שעולים מבצק שאפשר ללוש אותו
אני בצק שאפשר ללוש אותו .
בצק שמאפשר לנוע איתו לכל כיוון בכל דרך, פתוח לכל נסיון.

אתה השולט שלי ואני נותנת לך את כל מגוון הרגשות שלי
אבל אל תצפה ממני להתנחמד , יש לי סלידה מהתנחמדות יתרה.
אני אצרח, אכעס, אתבייש, אקלל, אראה מגוכחת להחריד, אפול, אתרסק,
אני מצפה ממך להיות מאוד עוטף ומכיל יש מצב שתצטרך להכיל לא מעט ממני
אני רוצה להשיל את כל הקליפות , להגיע אל ליבת הגרעין, לעמוד מולך חשופה לחלוטין.

Cafe​(שולט) - כי הנה כחומר ביד היוצר
לפני 12 שנים
האדם הכותב - הכתיבה שלך מגרה
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י