צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

a queer journey of an inquisitive twisted mind and a pure soul

Sometimes what seems like surrender isn't surrender at all. It's about what's going on in our hearts. About seeing clearly the way life is and accepting it and being true to it, whatever the pain, because the pain of not being true to it is far, far greater. -- Nicholas Evans

RUN

לפני 12 שנים. 3 באפריל 2012 בשעה 18:36

run and don't look back
זה מה שחשוב- לא להסתכל לא להסתכל לא להסתכל

לפני 12 שנים. 10 במרץ 2012 בשעה 11:15

לפעמים אני מרגישה את זה.
הכל מסביבי מוזר ושונה, עף ומשתנה ממדים.


ונפילה
התרסקות
וחזרה לחיים תוך גסיסה
רק שאין מי שיחזיק.


וזאת שבסרט - היא גם לא ידעה מי היא. מאיפה היא באה ולאן תגיע

לפני 12 שנים. 26 בפברואר 2012 בשעה 7:22

כמה פעמים הרגשתי את זה.
פחד
פחד שכל-כך מושך ומרגש
להגיע לקצה עצר נשימה עם לב דופק בטירוף וסחרחורת
לגעת בקודר
בזהירות- לא להעיר את הנמר הישן
ומי שעומד בצד וצופה
הוא מתרגש לא פחות ממני
מתרגש מכוחו להוביל אותי למקום איפה שאני עומדת ולא רואה ולא יודעת
רק מנחשת, מחפשת כמו עיוורת
ובוחנת
את הפחד שלי
ואת עוצמתי
בלי לבחון אותו
כלו אני מאמינה
בטחתי בו
ונתתי את עצמי
שיהיה חזק

Red Dragon
Tiger Scene


http://www.anyclip.com/movies/red-dragon/tiger

(ולא, איןלי כוח לשחק יותר עם הקוד והאתר הזה שלא מאפשר share בצורה רגילה)

לפני 12 שנים. 20 בפברואר 2012 בשעה 22:25

מעניין איך ריצה בשעה מאוחרת ומחשבות אל אבן-שפה ותרגום מקצועי יכולים להביא למחשבות אל רוצח סידרתי ואז אל power exchange ושיווייו

Hannibal Lecter
אין דמות שהייתי אוהבת יותר.
הוא מושלם.
בRed Dragon במיוחד


ומאיפה יש לי נטייה למפלצות?

"And be grateful. Our scars have the power to remind us that the past was real."
Hannibal

לפני 12 שנים. 19 בפברואר 2012 בשעה 20:56

לפני 12 שנים. 18 בפברואר 2012 בשעה 8:05

לשבת עכשיו בבית קפה איפושהו בתל-אביב.
להיכנס מהקור שבו יוצא מהפה קיטור, העיניים נוצצות ואני רוצה לנשום את האוויר שמבטיח כל-כך הרבה דברים נפלאים...
להיכנס מהקור הזה לאור מושתק של חלונות ענקיים
של טיפות גשם שאט-אט גולשות על זכוכית
מהבהבות כל הצבעים והופכות את מה שקורה בחוץ לפנטזיה מבריקה מפותלת

לריח של שוקולד וקפה
לקופסאות צבעוניות על המדפים ומלצריות שעדיין לא פתחו עיניים אחרי מסיבה של ערב יום שישי
לעיתונים של אתמול
ולב על קצפת בספל גדול וחם
שבחור גבוה שמאחורי הדלפק יעשה לי ויזרוק עליי מבטים

לשבת שם
ולצפות ולחשוב על הכול שמחכה לי...

לפני 12 שנים. 9 בפברואר 2012 בשעה 6:33

[It's not that I step on the same rake again and again.
It's that I land on it from a huge and a long takeoff, with the full force of my body
NOW WHAT?!


You're just like a pill. Instead of making me better you keep making me ill.


I took too much, I suppose.
?Time to stop it
.But I want more, which will kill me
לפני 12 שנים. 16 בינואר 2012 בשעה 18:02

לא זוכרת איך זה עלה לשיחתנו
שאתה לא מצליח לראות את הילד הפנימי שלך.
אני ראיתי אותו. לא מייד, אבל ראיתי.
והילדה הפנימית שלי?
לפעמים אני מסתירה אותה. היא יותר מידי כאן ואני חוששת שכולם יבינו שאני בעצם לא אני אלא הילדה הזות (עם חרב ודרקונים).

חשבתי על הסרט שאני הכי אוהבת.
על הילדה שהצליחה לאלף את מפלצת, את הרוח הכי אכזרית ומפחידה.
ללא מאמץ - היא פשוט הייתה את עצמה. כנה, אמיצה, תמיד זוכרת את המטרה שלה, גמישה ולא מפחדת להיכנע
בסוף המפלצת הייתה עוקבת אחריה כמו חיית מחמד, מגינה עליה ורוצה רק אותה.

אז אתה רוצה לאלף אותי ומסתבר שהמחשבה שלי זה להיות ילדה טובה...ולהרגיש חזקה ומתוך העוצמה שלי לשנות אותך...
נו באמת!
אז מי אני?
http://littlewolfblog.files.wordpress.com/2011/03/spirited_away_train.jpg

לפני 12 שנים. 16 בינואר 2012 בשעה 12:53

יש שאלות שאני לא שואלת את עצמי

אני מכירה אותך.
את הגוף המושלם שלך, את קולך הרגוע ומשגע, שרק לשמוע אותו - ואני חמאה.
את הקמטים הקטנטנים ליד העיניים שלך: אתה מחייך ורואים את הילד שמסתתר בך.
את הידיים שנוגעות בי...
יודעת מה אתה רוצה ואיך

ובאותו זמן לא יודעת עלך שום דבר.
ולא בטוח שרוצה לדעת.
זה יעזור?
זה יעזור אם אשאל על האישה שבתמונה?
או האם יש לך עוד מישהי?

מי אני בשבילך?
ומה יהיה?

קשה לשחק במשחק שהכללים שלו כל כך לא ברורים לי.

Just remember -never ever fall in love, this is the worst thing that can happen to you.
ואם אני כבר?
יום אחד אני אקום ואעזוב רק בשביל להרגיש שיש לי כוח לעשות כך.
ילדה מבולבלת שמסלקת את הדרקונים שלה...

לפני 12 שנים. 15 בינואר 2012 בשעה 14:41

gone wrong
from the very beginning till the end.
I suppose
though there is still some hope.

Damn, seems like I'll never write in Hebrew as well as I do it in English.
לעזוב את כל המאמצים וזהו


The thought that I've been playing with for some time now:
20-30
". Talk to you later Coool, let's do it. QUICKLY! Now, don't waste time, doesn't matter" where"
30-40
"Let's spice up. I want it from this angle. And I'd love to see it like this. Do it this way and not that. And we will talk after that,sure"
40+
No need to hurry. I know what I want and I know how I want it andwhen. Let's talk first.