לפני 12 שנים. 16 בינואר 2012 בשעה 18:02
לא זוכרת איך זה עלה לשיחתנו
שאתה לא מצליח לראות את הילד הפנימי שלך.
אני ראיתי אותו. לא מייד, אבל ראיתי.
והילדה הפנימית שלי?
לפעמים אני מסתירה אותה. היא יותר מידי כאן ואני חוששת שכולם יבינו שאני בעצם לא אני אלא הילדה הזות (עם חרב ודרקונים).
חשבתי על הסרט שאני הכי אוהבת.
על הילדה שהצליחה לאלף את מפלצת, את הרוח הכי אכזרית ומפחידה.
ללא מאמץ - היא פשוט הייתה את עצמה. כנה, אמיצה, תמיד זוכרת את המטרה שלה, גמישה ולא מפחדת להיכנע
בסוף המפלצת הייתה עוקבת אחריה כמו חיית מחמד, מגינה עליה ורוצה רק אותה.
אז אתה רוצה לאלף אותי ומסתבר שהמחשבה שלי זה להיות ילדה טובה...ולהרגיש חזקה ומתוך העוצמה שלי לשנות אותך...
נו באמת!
אז מי אני?
http://littlewolfblog.files.wordpress.com/2011/03/spirited_away_train.jpg
