אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני אוהב שכואב

סיפורי אירוטיקה, סיפורי אהבה, שליטה וכניעה,
להעניק ולקחת, הלב לקשור והדעת קודחת.
סיפורי פיסות חיים בתוך בועה של BDSM,
של פתיחות לאופק אחר, של רצון לגעת בגבולות.
לבלוג המלא: blog.tapuz.co.il/sado69
לפני 18 שנים. 4 באוגוסט 2006 בשעה 7:17

חכי לי הלילה בשעה 11, אני בא לאסוף אותך, אנחנו יוצאים.
הרעיון עלה בראשי בחטף, בלי הרבה הכנות או מחשבות
וכפי שהרוח אוספת את גלי הים ומרימה אותם מעלה מעלה
כך התרוממה רוחי כשדימיינתי אותה מול עיניי,
מעכסת מהלכת אלי, עינייה צוחקות אלי, ופיה נפשק אל שפתי ברעב.

אבל, אדוני, הלילה דווקא אני לא יכולה ..
אין לא יכולה. את מחכה לי כמו שאמרתי ולא מתווכחת איתי.
ברור ?
טוב אדוני.
אתה הרי יודע שאני לא מסוגלת לעמוד מולך, למה אני בכלל מנסה,
אני לא מבינה,
הרי כל מאמץ שלי להתנגד לך נדון מראש לכישלון, אהוב שלי.

ותבואי לבושה כמו שאני אוהב.
מבינה ?
כמו שאתה אוהב, אדוני.

אור היקרות של הירח המלא האיר את גופה שערג אלי כשראיתי אותה באה אלי,
בלילה, בחושך הכמעט מוחלט.
רק עינייה הבריקו לפני כמו שתי גחלילות קטנות, מספרות לי את תשוקתה.


שמלת מיני שחורה וקצרה, לא אטומה לחלוטין אבל גם לא שקופה.
אלגנטית אבל זנותית מספיק כדי להוות תפאורה נאותה ללילה שחיכה לשנינו.
בלי חזייה התנודדו שדיה הקטנים והמתוקים בתוך בד השמלה.
תחתוני מיני, תחרה שחורה עם רקמת פרחים עדינה.
נעלי עקב שחורות,
וגרבוני ירך שידעו לגלות יותר מאשר להסתיר את רגליה המקסימות שכה אהבתי.
ללטף, לנשק, לעטוף אלי ולחבק עת זיינתי אותה בכח,
כפי שביקש לבי.

כנסי לאוטו, פקדתי עליה.
היא נכנסה פנימה ואני משכתי אותה אלי.
הצמדתי בתאווה את שפתיה אל אלו שלי ונישקתי אותה נשיקה רטובה ארוכה.
כזו שלא נפרדת, כזו שחולמים עליה,
כזו שמתיקותה שווה לדבש מרוכז בפי אוהבים.

ליטפתי את ירכיה, עליתי עם אצבעותי אל בין רגליה,
חשתי את הרטיבות עולה בה וסטרתי לה קלות על הבשר הלבן החשוף
שבין גרבוני הירך שלה לבין תחתוניה.

נכנסנו אל המועדון כאשר האורות היו כבר חצי כבויים.
מופע בדסמי על הבמה הקטנה בפינה קידם את פנינו.
שפחה שהוצלפה על ישבנה ונאנקה בקול שהרעיד את האולם.
תפסנו מקום על ספסל והזמנו שתייה ומעט תקרובת.
הטיפ למלצרית החצי חשופה הבטיח לי שירות מסור עד תום הערב.

הצמדתי את שפחתי אלי. מיששתי אותה בתאווה.
המראות שמסביב גירו את מוחי הקודח, והיא הביטה בי,
מתענגת וחוששת בחבירה אחת, מהבאות.
שתינו מעט והזיין הרעב שלי לא הניח לי.

תורידי תחתונים, אמרתי לה.
כאן אדוני, בתוך המועדון ?
לא עניתי לה. רק המבט של עיניי בתוך עינייה בישר לה את נחישות דברי.
לא רוצה, התריסה לפני.
הרימה כתף מרדנית ואמרה לי.
לא רוצה, אני לא מורידה כאן תחתונים.

ידי הימנית אחזה בכח בשערותיה.
משכתי את ראשה לאחור כאשר כל כף ידי אוחזת בשיערה.
בחוזקה, בלי להניח לה תזוזה ולו של מילימטר.
מה אמרת כלבה שלי ?
היא הביטה בי וסתמה.
משכתי את ראשה לאחור, והפעם במשיכה אחת נוספת חזקה ומפתיעה.
לא שמעתי טוב, מה אמרת לי קודם ?
היד השמאלית שלי הפליקה לה קלות על פניה.

סליחה אדוני, אני ..
את מה, שאלתי בחצי תמיהה מדומה ?
אני כלום. מה שתגיד אני עושה,
סליחה אדוני.


הרמתי את שמלתה עד למתניה.
חיפשתי סכין על השלחן. מצאתי לבסוף משהו. סכין שנדמתה לי לאולר.
תפסתי את תחתוניה בידי האחת ובשנייה –
קרעתי את בד התחתונים מעל הכוס הרטוב שלה.
התחתונים הפכו להיות רק חגורת בד שהתנדנדה על מתניה.
אחזתי בסכין וחתכתי את פס המתניים.
משכתי את תחתוניה אלי.
היא נותרה חשופה לפני. הכוס הרטוב והחלק שלה הבהיק לפני.
ירדתי ונישקתי אותה שם.

של מי הכוס הזה ,כלבה שלי ?
שלך אדוני.
היא הביטה לעברי בערגה. מבט מפייס שמבקש דבר אחד -
להיות שלי ולהספג בתוכי.

ליטפתי את רגליה בתשוקה, החושך כיסה אותנו כמעט לחלוטין.
קולות המנגינה עלו ברקע, מוזיקת טראנס מילאה את חלל האוויר.
קיצבית, ממלאת, משלהבת, מבעירה, מונוטונית, ולוקחת.
למקומות הנכונים.
קומי לשלחן, פקדתי עליה.
השכבתי אותה כשבטנה אל השלחן,
שדיה נמחצים אל העץ החשוף, והתחת עם הכוס הבוער שלה –
חשוף לפני.
הפלקתי לה סטירות על הפלח הימני של הישבן וגם השמאלי קיבל את המנה שלו באהבה.
היא בערה ונזלה מולי.

התרוממת אליה, שלפתי מתוך מכנסי את הזיין הזקור שלי שלא יכול היה לחכות יותר
ובנגיחה אחת חדרתי אל תוכה.
אל תוך הכוס הרעב שלה שחיכה רק לי.
דפיקות עזות, מהירות, סוערות, כואבות וחזקות הלמו בתוך גופה.
עצמתי את עיניי.

בתנופה חדרתי אל תוכה, ממלא את כולה, מכה בתוך רחמה,
בלי חשבונות ובלי רחמים.
הנוזל הלבן שלי הציף אותה לאחר דקות.
נותרתי בתוכה , מחבק אותה מאחור.

דקו מעט אחרי התיישבנו שנינו על הספסל הקר.
התחת הערום שלה עטוף בידיי, והיא חצי יושבת חצי שוכבת על גופי.
נישקתי אותה באהבה, בחום, בתשוקת הלב.

אדוני, היא פנתה אלי.
אפשר נשיקה אחת, עכשו ..
היא חייכה כמו הילדה קטנה שאהבתי.
אפשר, זונה מתוקה שלי.

היא ירדה אל הזיין הרפוי שלי, משכה אותו אל פיה ולא התרוממה.
ליקקה בחום ובתענוג, עיניי עצומות.
משכתי אותה למעלה בשערותיה.
אני הרשיתי לך יותר מנשיקה אחת כלבה שלי ?
חייכתי.

לא אדוני, היא אמרה לי.
אבל לא יכולתי לעמוד בפיתוי.
אתה תיסלח לי ?