צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תוך כדי תנועה

לא משוגע מספיק בשביל לרצות להיות נורמלי
לפני 12 שנים. 7 באפריל 2012 בשעה 22:50

כל מי שערך את הניסוי המטופש אך עדיין חשוב מכיר את ההתפרצות הוולקנית שנוצרת.
זה פחות או יותר מה שעובר עליי בימים האחרונים.המון מילים.ומחשבות.כמו הר געש שהתעורר מתרדמתו.
ואני לא מתנגד,זורם עם מה שיש ונותן לזרם לשטוף אותי.עירני וחד ממלא דף אחרי דף ולא נרדם.חושב כותב מערער ובעיקר מתרגש.
כי התעוררתי מתרדמת ארוכה ומעייפת ושוב אני כאן נוכח ונרגש.כל כך הרבה מילים שכבר קשה לי לדעת
אם זה פרץ של יצירתיות או סתם שלשול ורבאלי
fear is energy.let it flow

לפני 12 שנים. 7 באפריל 2012 בשעה 10:04

וכל זה בערב אחד.
ההתרגשות הייתה בשיאה כשהיא נכנסה לאוטו וחייכה אליי בחום.חייכתי חזרה במבוכה והתרגשות מוכן לחוויה חדשה ומסקרנת
היא אחזה בידי והובילה אותי לתוך מרתף חשוך מלא באנשים מוארים ושמחים.לאט לאט המבוכה נעלמה ופינתה מקום לשמחה ופתיחות
הוקסמתי והופנטתי מאין ספור הסתירות שראיתי באותו הערב והרבה דברים קרו שם...
ביליתי חמש שעות במועדון(מה שלא עשיתי שנים)
למדתי לקשור מחוך(הפידבק היה חיובי)
הוקדש לי סשן של שליטה לראשונה בחיי.
ישבתי מהופנט ומרוגש התנדנדתי קדימה ואחורה מרותק למחזה כשהיא מסשנת אותו במשך חצי שעה ארוכה וקסומה.
נדהמתי מהמסירות שלו ומהיסודיות שלה,כשהיא מקדישה את כולה כדי להכאיב ולענג,להשפיל ולרגש.
לכאורה באתי לראות ולחוות אך בפועל תובנות חדשות הציפו אותי,הארות הוארו,אסימונים נפלו וכך התעורר בי הרצון לחוות לנסות להתמסר ולהשתחרר.
בתוך המועדון האפלולי ומלא עשן הוצפתי באור בהיר חמים שמחה והבנה.
רציתי לומר תודה קצת מאוחרת לאישה מיוחדת.
ששמחתי להכיר גם אם לרגע קצר.
שהעירה בי אומץ ושמחה,שהזכירה לי שכולנו פרחים שזקוקים לקצת אור ואהבה,שלימדה אותי לקשור מחוך והראתה לי צד שונה של החיים.
אז תודה לך על ערב קסום ומצחיק,על שהראית את עצמך כמו שאת אנושית חזקה וגם פגיעה,שהראית לי את האור שבוקע מתוך החשיכה,
שמחה מתוך הכאב,חירות מתוך עבדות.
תודה!