לפני 12 שנים. 18 באפריל 2012 בשעה 23:00
כשהייתי קטנה, מתקשרת אחת אמרה לי שאני צריכה לשחרר אותם,
ואז הם יעזבו אותי.
אני עומדת באמצע ים הדמעות שלי,
כמו אליס קטנה עם שמלה כחולה וסינר לבן חלק,
ידיי פרושות לצדדים,
אני מרגישה איך השמש, הרוח, המים והאדמה עוטפים אותי,
מרגישה איך גופי מתמלא אנרגיית חיות שכזאת,
אני עוצמת עיניים,
ומבקשת עמוק בלב
צאו ממני.
צאו מגופי,
צאו מנפשי,
צאו מרוחי,
צאו מליבי,
צאו ממני.
צאו ממני.
צאו ממני.
ואני מרגישה איך גופי נוזל אל תוך המים, כבד ועייף ורוטט,
איך אדוות הגלים עוטפות אותו ומציפות את גופי, כנוצה, עם הזרם.
אני מרגישה איך הם נוטפים ממני החוצה, איך אני מניחה לכל הטרדות בצד, וממשיכה, למצוא את עצמי שאבדה לי לא מזמן.
