הגודל שלו עושה לה להתקרב,
החום שלו עוד יותר.
היא רואה אותו צופה בה ממרחק, היא מסמיקה,
נוגעת בשיערה קלות,
פתאום מקיפים אותו אנשים,
הוא נעלם לה בין ההמון,
פתאום מציץ, כשאישה גבוהה ניצבת לידו וידה מונחת על כתפו
הוא מביט בה חליפות,
מלקק את שפתיו
ולוחש לה בואי אליי
גם ממרחק החדר היא יכולה לשמוע אותו
כאילו הקשיבה לו כל חייה
ועיניה שוצפות
והיא רוצה להסיר את ידה של האישה האחרת ממנו
והוא מחייך אליה
ופתאום הוא מאחוריה. בגבה.
ניצב שם איתן.
גדול ורחב,
ומחייך לי.
אני מרגישה את חיוכו מעבר ללחי שלי,
כשהוא נצמד אליי
מרים את החולצה מעט ומחליק יד רכה על הבטן שלי
מלטף את שיערי
נוגע בצווארי בידו השניה
כאילו הייתי חתלתולה
פיצית
מול החלון שלי,
כשכולם נעלמו לי,
הוא מופיע ובותק אותי מכל מחשבותיי,
רך מבפנים,
חד בקצוות,
צבעוני בגימורים.
אוהב.
תחייך לי,
אני מבקשת..
ואתה לא מפסיק.
לפני 12 שנים. 29 ביוני 2012 בשעה 11:07