לפני 12 שנים. 3 ביולי 2012 בשעה 21:38
קחי נשימה,
שבי כשרגלייך פרושות קדימה צמודות, פוינט בקצות האצבעות,
הגב שלך ישר, החזה זקוף, הצוואר מוארך,
הידיים שלך באות קדימה, והגב מטפס,
תוציאי אוויר,
ורדי מטה, מטה מטה מטה עם האוויר,
זוחל אלייך פנימה,
קחי נשימה,
תעלי שוב למעלה,
רגליים בשישים מעלות, ישרות, כשהגב נוטה מטה, ישר,
ידיים בהמשך לגב,
הראש מתרומם,
הכל כבר רועד לך,
השרירים מבקשים שתסלחי,
הבטן בועטת מכאבים,
אבל את לא מרפה, מכווצת, הכל, לא משחררת,
נושמת בכבדות,
את הכעס,
פתאום בורחת לך צעקה, כזאת שתמיד את רוצה לצעוק, ומפילה אותך מטה.
קחי נשימה,
ידיים פרושות מהראש מעלה,
רגליים מטה,
תתמתחי,
כל הגוף מונח לו על הרצפה,
שוקע בתוך הכאב,
נבלע אל עצמו,
בתוך הצווחה.
