סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה הזמן מסמן לי....?

לפני 4 חודשים. 11 ביולי 2024 בשעה 12:37

אז אחרי ארוחה כייפית בחוות התבלינים בגלבוע (מומלץץץץץ)

נכנסנו לאוטו

ונסענו

שיחה קלילה

נגיעות אגביות

וכשהגענו אל ביתי

עצרת.

עמדתי לרדת

ואז....

ביקשת שאמלא את הבקבוק שלך במים הזהובים שלי.

הסברת שיש לך נסיעה ארוכה למרכז וסביר להניח שתהיה צמא.

הבטתי בך.

לכאורה אדישה.

ולא....אני לא חושבת שזאת שליטה מלמטה....והאמת הפשוטה היא, שממש לא מעניין אותי כמו מה זה נראה/מצטייר....

מתה על זה שמלמדים אותי רעיונות חדשים.

הלב והגוף געשו.

רעשו.

נרטבו.

על זה עוד לא חשבתי

ואלוהים עדי כמה אני אוהבת יצירתיות שמעורבת בייצריות.

בהתחלה היססתי.

ביקשת שוב.

לקחתי את הבקבוק.

נכנסתי לשירותים

ויצאתי מסופקת.

"בבקשה" הגשתי לך.

"סע בזהירות"

 

לפני 4 חודשים. 9 ביולי 2024 בשעה 15:14

שיתפת אותי, שהייתה לך פנטזיה, שבת הזוג שלך (לשעבר) תזויין על ידי מישהו אחר ותצרח תוך כדי.

"הסקס ביננו היה גרוע" הסברת.

הקשבתי לך.

נרטבתי.

רציתי להמשיך מאותה נקודה בה הפסקת לשתף ולעבור אליי......

בחרתי שלא....

מכל מיני סיבות שהיו נכונות לאותו הרגע,

בו ישבנו בבית הקפה המפונפן וחלקנו רשמים, געגועים ומילים....

אז אני משתפת אותך כאן....עכשיו

הייתי רוצה שתצפה בי מזויינת ואחרי זה תנקה אותי היטב....

כי אני אוהבת מטונף נקי.

 

כזאת אני.

 

 

אחרת.

 

לפני 4 חודשים. 30 ביוני 2024 בשעה 17:36

אני זוכרת איך אמרת לי: "את חייבת להשאיר את העובדת הסוציאלית מחוץ לחדר".

 

לא ידעתי איך.

 

אז לימדת אותי.

 

בסבלנות אין קץ.

 

נשכבת על הרצפה הקרירה

 

פערת את פיך

 

והמתנת.

 

זה לקח זמן.

 

הרבה זמן.

 

וידעתי בליבי ובגופי שאני, בעצם, צריכה לשחרר שליטה כדי שזה יקרה.

 

וחולת שליטה כמוני איפה אני ואיפה לשחרר.

 

והמתנת.

 

ידעת שזה רק עניין של סבלנות.

 

ואתמכר

 

ואז זה קרה.

 

בהתחלה בזרזיף דק.

 

ואז כבר לא.

 

וצדקת גם בזה.

 

התמכרתי.

 

לפני 4 חודשים. 30 ביוני 2024 בשעה 14:08

130

 

 

 

 

65.8

 

 

 

חתיכת דרך.....

 

 

 

גאווה.

 

 

 

 

שלא אקלקל לי.

 

 

 

אמן.

לפני 4 חודשים. 28 ביוני 2024 בשעה 17:30

אם לא היינו ברחוב,

האצבעות שלי,

היו נסגרות הרבה יותר חזק

על צווארך הענוג