|
|
|
לא , לא , הם בהחלט היו בני אדם
מדים , מגפיים ....
איך להסביר . הם נבראו בצלם .
אני הייתי צל .... לי היה בורא אחר ...
והוא בחסדו לא השאיר בי מה שימות ...
( דן פגיס בתחושתי )
הייתי רוצה להאמין שהעולם למד מאז , אבל לא .
מידי יום אנשים ועמים שלמים נטבחים והעולם שותק , ואני שותקת ....
כן , כן זה בהחלט קורה , אי שם יושב איזה ילד שחי בפחד קיומי ויומיומי רק כי הוא שייך לגזע/דת/שבט מסויים .
העולם ממשיך לשתוק ....
אספלט שקט !
צהריי יום שבת , דירת שותפות תל אביבית , 4 בנות שיכורות ( עוד יסופר רבות על השבת הזו ...)
ציטוט :
כן אני טיז ואני מתחרמנת מטבלאות אקסל !!!
הנה זהו אמרתי את זה , כמה כיף לצאת מהארון :)
לו הייתי רטובית הייתי
כותבת
ככה !
אוחחחח !
זיפים !
, גיפים!
סקסיים !
אוחחח !
אוחחח!!! אוחחח !!!
-לו הייתי igo הייתי מצטנעת וכותבת כמה מדהים היה להיות איתה שם ברגע הזה + הפניה למצולמת עם פוסט פרגון כנה ( תמונות מהממות + דייט גורמה קבוע)
-לו הייתי עציץ הייתי משרבטת אותי בקלואזפים שלנו
-לו הייתי god הייתי כותבת על שני סוחרי חרסינה ב1812 בלונדון ..... ( יש מוסר השכל לא קשור בסוף )
-לו הייתי britney bitch הייתי מעלה תמונות של טוסיק ועקבים מאיימים על ברווזונים חסרי ישע
-לו הייתי וושי ,הוווו הייתי רצה למשרד הפטנטים ורושמת זכויות יוצרים על הברווז גומי ועל המותג וושי , אבל הוא בחור טוב הוושי הזה , צנוע כזה רק דואג לטובת הכלל לעלות לקישור לכל אזכור לברווז בכלוב ...
אבל הנני אני , כפי שרובכם מכירים אותי טיז , גבר שעיר עם כרס , כותבת שטויות שמצחיקות רק אותי :)
פורים שמח אנשים יפים ....
ימים של קיץ או חורף בתל אביב אין סתיו ואני כמוה , יש פינות שתמיד יהיו שם כמו שהן , הרוח בשד׳ל , השלכת בגורדון.
יש מקומות שאין להם עונות , רק זכרונות זכרונות של שמש מלטפת בבן עמי ז׳ל , צהריי שישי בואכה נחמני , גשם זלעפות מול בניין טיים אאוט המחורר , ימים /לילות/גשם / שמש בית פוגודה אוהבתי .
אותה כיכר קטנה ככ הרבה זכרונות , אותה אישה קטנה וככ הרבה מחשבות.
וגם אותי כמעט כמוה אוהבים לאהוב ,
וגם אותי בדיוק כמוה לא תמיד מבינים עד הסוף ...
מי יכול לעמוד בכל השפע הזה ?! החיוך המטריף האורות המסנוורים , שמש שקרנית
ורק בודדים זוכים להכיר פינות מסתור קסומות , אלה שמוצאים במקרה בעוד טיול ארוך של שבת בצהרים או עוד שיחה על הא ודא . ואז שניה עוצרים מרימים את הראש ונושמים , את היופי את הרגע ..
כן , יש יפות ממנה אך אין יפה כמותה ....
מעדכנת את מנהלת החשבונות שלנו שאני לא במשרד כי יש לי מבחן .
הודעה ממנה :
בהצלחה!!!
את הכי חכמה
ונבונה
וחדה
ומהממת
ונשית ויפה
והציצי שלך מושלם
מדובר בגברת בת כ50 ( שמורה היטב )
שבמקרה או לא אחראית למניעת הטרדות מיניות בארגון .....
מי שמחחם מזרק שוקולד של מקס ברנר בחצות , שלא יבכה שמתפוצץ לו כל השוקולד במיקרו
# צרות של שמנמנות
זה כמו ונוס בטרנינג רק הרבה יותר .....
האמנם ? האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ואלך בשדה
ואלך בו כהלך התם .
או מטר ישיגי
בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפיי חזי צווארי
וראשי רענן
ואלך בשדה הרטוב
וירחב בי השקט
כאור בשולי הענן
האלך בשדה לבדי
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
אהיה ענווה ונכנעת
כאחת הדשאים כאחת האדם
אף על פי שפשוטים הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע ….
המותר לאהוב ? המוטב לאהוב את עצמי ....?
Im Reaching out for life
Yet I don't want to be
A sacrifice, a Warrior
I just wanna be me …
( רציתי לכתוב הלך הדיטוקס ... אבל זו הכותרת שקפצה לי לראש, כמה סימבולי)
שלושה אנשים שונים אך אהובים מאוד החליטו להזמין אותי היום , ידעתי שאם אפגוש כל אחד מהם , תהיה שכטה לכן נמנעתי ....( 3 ימים ללא )
ואז היא קסם ... ( כמו שההוא קרה לה) ראיתי אותה בבוקר במקרה , צעקתי לה היי מצידו השני של הרחוב , קטע אנחנו גרות קרוב מאוד , אך עד כה לא נתקלנו אחת בשניה ברחוב , ודווקא היום פתאום סתם ככה , בצד השני של העיר בכלל .
כעבור דקה סמס:
היא : היוש התגעגעתי מה עושה היום ?
אני : פוגשת אותך , אצלי בתשע ...
ידעתי שתהיה שכטה , איך אפשר בלי ?!
אני והיא , שעות על גבי שעות , לילות על גבי לילות ... אני היא והשכטה
הקיץ ההוא של ישיבות בגינות וחניונים כמו תיכוניסטיות , כל מה שהיה מאז ...
והנה שוב ממש כמו בתחילת הבלוג הזה .
שוב דיטוקס , שוב היא , שוב שכטה .
רק היום חמש שנים אחרי ,עם כל מה שגדלנו להיות ,עם כל מה שהזמן עשה ולא עשה אנחנו כאן על הספה ...
את מגלגלת אני מתחילה מהוססת , שקולה ותוך כדי הכל נמס , בלי לשים לב הגויינט ביד , ואני בשוונג .
כאילו לא עברו שנים וריבים ושתיקות ומבוכות . כאן ועכשיו הנני אני בלי מסכות ומעצורים , בלי חששות להכאיב או להפגע
והיא עם החיוך שלה , מקבלת מכילה אוהבת . בלי לשפוט בלי להסס פשוט שם.
ואני עם הגויינט שופכת את ליבי ומוחי ומי כמוהה יודעת ומכירה אותי , מי כמוהה יכולה לראות אותי מהצד ובאמת לראות אותי ,
נשיפהההההההההה
זו כוחה של חברות , שצריך אתה יודע בדיוק מה לתת
כוחה של שכטה ( ציטוט מזכרונות מאי שם)
הכל בחיים זה עניין של פויינט אוף וויו
כוחה של שכטה לתת לך זום אאוט על מנת לבחון את פויינט אוף וויוס השונים.
*** מדהים לא זוכרת מתי פעם אחרונה כתבתי ככה , שהראש מהר יותר מאצבעות ...
my dark and twisted me
כמה התגעגתי .....
****** עריכה *****
אני בשוונג אז על הזין שאין לי !
אמשיך לחפור לעצמי אם תקראו ותבינו אז אשריכם ;)
שמתי לב שלא כתבי בכלל על מה שהיה?
ואפילו לא כתבתי עליה ( עם כל מה הי בונינו ) למרות שאנחנו מעבר לזה כבר מזמן , היא גדלה להיות אישה מהממת כמו שראיתי אותה בעייני עוד שהייתה ברווזון קטן ומפוחד. טוב לה ואין שמחה ממני מגיעה לה .
אפילו זה לא באוויר , והנה שוב טיז תמיד צודקת קסם היא חברה לשעת מצוקה
היא חברה לצרה והשילוב בינה לשכטה מוציא ממני את המיטב ;)
*** עריכה טייק 2***
שמתי לב שהרבה יותר קל לי לכתוב לעצמי ,לא לכם , ברור לי שלא תבינו אבל...
