לפנק-לפנק-לפנק...

ישנם כל מיני סוגי (א)נשים,

חלקם יפים, חלקם פחות,

חלקם חכמים, חלקם ממש טפשים.

שאני מדמיין בעיני רוחי את הגבירה "שלי",

האם היא לא יפה, לא אסתטית, טפשה ?

או שהיא - יפה, מטופחת וחכמה ?

מצד אחד - יש שיגידו נשלט אין לו זכות בחירה,

שיגיד תודה לכל גבירה.

מצד שני - יש שיטענו, ההשפלה הכי גדולה היא להיות נשלט,

דווקא לגבירה שאינך נמשך אליה.

מצד שלישי - אתה נותן את עצמך, נשלט בנשמתך,

רק לגבירה שאתה מעריך אותה,

אחת שתעריץ את מדרך כף רגלה (עקב אישיותה, חכמתה, פניה, גופה).

רק על עצמי לספר ידעתי - 

יכול להישלט רק מול גבירה שאעריצה

אני מלא עשייה,

כמו כולם עובד,

אך גם תורם לקהילה, ונהנה מכל דקה,

ואולם, חסר עוד דבר "קטנטן",

דבר שיכול למלא לי את העולם,

לדעת שאי-שם יש שם הגבירה,

שאני הרכוש שלה.

אותה גבירה שתשלוט עלי,

ואני אחוש הכי בן-חורין,

למלא את ייעודי,

למלא תפקידי,

להיות אני.  

אחרי שבוע לחוץ,

שם בחוץ,

אחרי שעברתי יבשות וימים,

לרגעים, חשתי על הפנים,

לרגעים היא ישבה לי על הפנים,

והנה אני שוב בפנים,

סערת הרגשות שבה איש לא מבחין.

לרדת,

לרבוץ,

להיות צמוד לך לבהונות,

שם מקומי,

שם חש מוגן,

שם זה אני,

ומעלי...את

אז כמו שתיארתי הבוקר,

"נתתי עבודה" בשבת,

וממש לא נחתי,

לפתע חש שתנאיי גרועים מעבדות,

איפה כאן התנועה לזכויות האדם ??

ומחר יום ראשון,

ושוב החיפוש אחרי הגבירה,

ממש מעגל שוטה,

ואני...שוטה הכפר...

טרם הבנתי כי מלכות, גבירות, 

יש רק באגדות.

כן, כולם נחים בשבת,

ואני, צריך "לתת עבודה",

זה מה שקורה לי,

שבמהלך השבוע מחשבותיי נודדות,

למחוזות אחרים,

חזיונות ומראות של גבירות,

שאינן מתממשות,

מביאים אותי לכך,

שאני צריך לעבוד בשבת.

הלוואי הייתי עובד כעבד למענך,

רק שאמצאך.

החוסר יוצר ביקוש,

חוסר האפשרות למלא הביקוש - יוצר תיסכול,

וכן, התיסכול עם חסרונך,

קשה מנשוא,

יודע כמה טוב היה יכול להיות, לשנינו,

אם רק היינו נפגשים,

את עם הצרכים שלך,

ואני עם הצרכים שלי...להעניק לך 

אותך,

אותך אני רואה בדמיוני,

אותך אוחזת בגרוני,

אותך שמה קולר לצווארי,

אותך, ניהנית מסגידתי,

איזה פנטזיונר שאני :)

היא התקרבה,

חשתי שזה עומד לקרות,

ואז זה קרה,

היא נכנסה בי מאחור עם רכבה...

את, אותה אחת, מיוחדת, יחידה ו- ייחודית,

רק מולך אכרע ברך,

רק לך אתן אותי להוביל,

אשיל מעצמי את החומות,

אהפוך עבורך הרים וגבעות,

אכנע לך כי - כך ארצה,

וכל זאת יעשה,

כי את האחת,

אבל,

את בטח לא כאן...חבל :(