לפני 9 שנים. 9 באוקטובר 2014 בשעה 17:00
הוא היה ותמיד יהיה האדון האמיתי של נשמתי. גם בלכתו אף אחד לא משתווה.
צייתנית וכנועה הייתי רק בשבילו. בשבילם.
מתגעגעת לזה, לתחושת השייכות המוחלטת. לידיעה שתמיד יש לך לאן ליפול ומישהו שיאסוף את הרסיסים, אפילו אם הוא יצר אותם מלכתחילה.