מחשבות של נשלט

השנה הייתה 2232, כבר 100 שנה עברו מאז המהפכה של ג'ניפר מנימלי, אותה מהפכה ששינתה את המין האנושי והפכה את המין הנשי למין החזק.
זריקה אחת קטנה. זה כל מה שקיבל כל זכר כשנולד בדור הראשון של המהפכה, בדורות הבאים כבר לא היה צורך, הגנים כבר שונו.
"זהו ניצחון לאנושות, לשלום ולנשים." אמרה מנימלי שהתוכנית שלה יצאה לפועל. כן, הרעיון מאחורי התוכנית היה בסה"כ טוב: חולשתם של הגברים בהחלט תוריד את מספר המלחמות, והאלימות נגד נשים תיפסק קליל. היא רק לא ידעה שבאותם רגעים העולם השתנה לחלוטין, ולעולם לא יחזור לקדמותו.
מבחינה חיצונית לא היה שום הבדל. כן, הגברים עדיין היו יותר שריריים וגבוהים לעין. מהבחינה פיזית כבר הכל היה שונה. גם אם תמצאו את הגבר החזק בעולם, והאישה החלשה ביותר, עדיין לא בטוח שידו של הבריון תהייה על העליונה. כן, כוחו הפיזי של הגבר שותק לחלוטין.
ההשלכות לא איחרו לבוא. התעללויות בגברים, במיוחד בחיי הנישואים, היו תופעות יומיומיות. כתוצאה מכך, מוסד הנישואים הפך לבדיחה. גברים חששו להינשא, והדבר הוביל לאלפי מקרי אונס. כנופיות של בנות תפסו גברים בודדים, כלאו אותם ומכרו את שירותם. כבר היה מסוכן לגבר הממוצא להסתובב ללא הגנת נשים. עשרות חוקים חוקקו כדי לשנות את הבעיה. שום דבר לא עזר, האונסים המשיכו להגיע. על זה לא חלמה מנימלי.

בסופו של דבר, רק פיתרון אחד עזר. זה קרה ב 2196 חוק "הבקשה" אושר ברחבי העולם. על כל גבר פנוי מעל גיל 16 יהייה חובה לרדת לכל מי שתחפוץ בכך, בתנאי שהיא תבקש ממנו בנימוס. גבר שיסרב כבר לא יהייה מוגן, והאישה אליה הוא סירב תוכל לעשות בו בכל העולה על רוחה.
כן, החוק הזה הסעיר הרבה גברים וארגוני זכויות אדם, אך זה בהחלט היה הפיתרון הטוב ביותר מלאחר שאחרי חקיקתו היה ניתן להתמודד עם הכמות הקטנה של הפושעות והאונסות.

היה זה יום רביעי אחר הצהריים. בדיוק סיימתי את לימודי באוניברסיטה כשדקלה התקרבה אלי ובקשה ממני שארד לה בשירותים. דקלה הייתה בחורה יפהפייה. עיניים כחולות, שיער חלק עד לכתפיים, פני בובה. לא הכרתי אותה לחלוטין, אך לא חשבתי שהיא יכולה לפגוע בי, לכן סירבתי. מיהרתי לדירה. לא הייתה לי ברירה. המבט שלה היה המום. כן, זה נדיר כשגבר מסרב, לאור ההשלכות הצפויות.

המשך יבוא...

אני רוצה אחת שתכאיב לי, ותחבק אותי.
שתקשור אותי ותנשק.
שתזיין אותי אבל תאהב ואותי.
שיחדיו נראה ונילים לחלוטין כלפי החוץ אך שנגיע למיטה שניניו נדע מי הבוס.
יש מישהי כזאת?

מסיבה. האורות עמומים, רחבת הריקודים מלאה. עשרות בחורות יפהפיות בכל מקום שרק אפשר להסתכל אליו. הרגשתי נגיעה בגבי. הסתובבתי וראיתי אותה. היא הייתה יפה, לא רזה ולא שמנמנה. גבוהה ממני בכמה ס"מ ללא עקבים, בעלת שיער חום גולש ועובר את הכתפיים במקצת, עיניים בצבע תכלת. היא התחילה לרקוד איתי, ממש התחילה איתי, התפקידים התחלפו. מדי פעם שלחה נגיעה. התקרבה אלי לאט לאט. הריח שלה שיגע אותי, וואו.
היא ניצלה את חולשתי והדביקה לי נשיקה. טעם פייה הכניס אותי לשכרון חושים. לא הצלחתי לשלוט בעצמי. היא לקחה אותי לשפה והתחלנו להתמזמז. בלי ששמתי לב פתאום ידה חפנה את אברי.
"זה קצת מהר מדי" אמרתי, ושוב נראה כאילו התפקדים התחלפו.
היא לא השיבה. פשוט המשיכה לנשק ולהתגופף. היא ידעה מה היא עושה. אחרי כמה דקות היא תפסה לי את היד והובילה אותי לשירותים.
היא הפשיטה אותי, דחפה אותי אל הקיר ונישקה אותי באגרסביות. בלי ששמתי לב מכנסייה כבר היו למטה. היא מקצוענית אמיתית. סטראפון בצבץ מבין רגלייה. היא סובבה אותי והתחילה לזיין, שוב התפקידם התחלפו. היא תפסה את פי בידה השמאלית כדי שלא אצרח, ויד ימינה אחזה לי את הצוואר. נשיקה באוזן, נשיכה בצוואר. היא מתחילה לגנוח קצת, הצעקות מתחזקות ומתחזקות, לבסוף גומרת.
מורידה את הסטרפאון ונותנן לי ללקק אותה, עד שהיא מגיעה לאורגזמה נוספת.
"טרף קל" חשבה לעצמה. כבר אמרתי שהתפקידים התחלפו?
אין על מסיבות פמדום.

להכיר שולטת באינטרנט זה לא דבר פשוט. גם אחרי שהכרת אותה, האם אתה מוכן להיכנס איתה למיטה? לתת לה לקשור אותך? כן אני נשלט, אך שולטת מהאינטרנט יכולה להיות גם מטורפת, ולכן קבענו לבית קפה.
לא חשבתי שבחורה סאדיסטית יכולה להיות כל כך מקסימה. מחייכת כל הזמן, ולא חיוך כזה שנעלם אחרי שיוצאים חודשיים, חיוך שנשאר. יפה, אינטילגינטית, מצחיקה, פשוט נהניתי מהפגישה. בשלב מסויים כבר הייתי בטוח שנוצרה טעות וזו לא היא, אך שום טעות, פשוט הייתי בר מזל.

אם זו הייתה בחורה רגילה בחיים לא הייתי מסכים להעלות אליה לדירה, הרי ידוע שדייט ראשון שמסתיים בסקס כמעט אף פעם לא ימשיך לקשר, ועם בחורה כזאת מקסימה אני בהחלט בעניין של קשר, אבל כשאתה יוצא עם שולטת, והיא רוצה שתעלה איתה לדירה, אין לך ממש ברירה.
עלינו לדירה. היא הייתה מרשימה להפליא, נקייה, מסודרת, גדולה. רואים שהבחורה מסודרת, תרתי משמע. היא תפסה לי את היד והובילה אותי לחדר השינה, התקרבה אלי ותפסה אותי בשני ידייה.
"זה הולך להיות מאוד פשוט עכשיו" היא אמרה. "בכל רגע יהיו לך שני אפשרויות: להמשיך או להפסיק. תמיד תוכל להגיד דגל אדום, אני אשחרר אותך מהאזיקים, אתן לך את הבגדים, ותלך, אל תתקשר במקרה הזה."
"אין מצב שזה יקרה" חשבתי לעצמי. מתי כבר אמצא שוב בחורה כזאת?
"בסדר," אמרתי. "אבל תזכרי שאת הראשונה ששולטת בי."
"אקח את זה לצומת ליבי" אמרה והביאה לי נשיקה. "אבל אני לא מבטיחה שאתן לך הנחות. תישאר כאן."

ישבתי על המיטה. תוך כמה דקות היא חזרה.
"תתפשט!" היא פקדה."תשאיר את התחתון."
עשיתי את מבוקשה. היא התקרבה לעברי, שלפה זוג אזיקים ואזקה אותי מאחורי גבי.
"תזכור" היא אמרה. "דגל אדום ואתה משוחרר, אבל אתה יודע מהן ההשלכות של זה."
היא התכופפה אלי לעוד נשיקה. הייתה מעט גבוהה ממני עם העקבים.
"על ארבע" היא אמרה.
"קצת קשה" השבתי. "כשהידייים קשורות." היא סתרה לפני.
"שקט!" צעקה. "בוא לכאן" היא כיוונה אותי מתחת לחצאית. "לקק את התחתון". התחלתי ללקק אותו במרץ, כיף היה לשמוע את האנחות מדי פעם, אחריי כמה דקות היא הורידה את התחתון ויכלתי גם לטעום אותה. אוך, היא טעימה. כל כך נהניתי כשהיא גמרה, ואפילו זכיתי לכמה טיפות מלכותיות.
"עכשיו תורך" היא אמרה. גלים של אושר תקפו אותי. היא שמה לי כיסוי עיניים. עברו 2 דקות ושוב הרגשתי את הריח שלה מתקרב. שוב הרגשתי את שפתייה נושקות לשפתיי. על הבטן היא אמרה. הסתובבתי. היא הורידה לי את התחתון ותוך כמה שניות הרגשתי את היד שלה מתעסקת לי בחור. אצבע אחת בפנים, שתיים, ואני גונח כאילו כושי ענק מאחורי.
"אני מורחת לך וזלין" אמרה. "שלא תגיד שאני לא מתחשבת בך". היא שכבה מעלי והתקרבה אל אזני.
"תזכור," היא לחשה. "דגל אדום".
תוך כמה שניות הרגשתי את זה. הסטרפאון שלה נכנס לתוכי, היא הורידה לי את כיסוי העיניים, תפסה את צווארי עם ידה והתחילה לזיין אותי בקצב. התחלתי לצעוק. גנחתי כמו מטורף, כאב לי.
"אני בתול!" צעקתי. "תורידי את הקצב! את משוגעת! דיי!" שום דבר לא הפריע לה. היא המשיכה באותו קצב מטורף. התחילה ללקק לי את האוזן, לנשוך לי את הצוואר, אבל המשיכה עם הקצב. הייתי חסר אונים, לא רציתי להמשיך באקט. הייתי בתול, וכאב לי, היא הייתה מהירה מדי, אך גם לא רציתי לומר 'דגל אדום'. לא יכלתי לוותר עליה.
"בבקשה תפסיקי" אמרתי, כבר בלי לצעוק, כי לא נותר לי כוח. וכל מה שהיא עשתה זה לנשק לי את האוזן וללחוש "דגל אדום ואני מפסיקה".
לא יכלתי לומר את זה. בשלב מסויים התחלתי לבכות, זה רק הטריף אותה עוד יותר. היא התחילה לגנוח.
היא אונסת אותי, חשבתי בלבי. אך זהו אונס חוקי, יכלתי לברוח בכל רגע, אך לא יכולתי. היא הייתה מדהימה מדי. לבסוף היא גמרה שוב , הפעם בגניחות הרבה יותר חזקות. היא הוציאה את הסטרפאון, הפכה אותי ונשקה לי, הפעם נשיקה עם הרבה רגש.
"עכשיו אני יודעת שאתה שלי" לחשה.
ידעתי שעברתי סוג של אונס, אבל היייתי מאושר. אוך כמה שהייתי מאושר.