לפני 10 שנים. 22 במאי 2014 בשעה 5:34
או מחשבה על תחושה של כיף?
101
לפני 10 שנים. 21 במאי 2014 בשעה 11:11
מקווה לחזור אליה שוב או למצוא אחת חדשה
לפני 10 שנים. 19 במאי 2014 בשעה 12:22
לפני 10 שנים. 19 במאי 2014 בשעה 3:20
לפני 10 שנים. 18 במאי 2014 בשעה 20:06
חסר את המשהו הזה שנותן טעם לחיים.
לא מעניינת אותי משמעות, אני רוצה טעם.
שום דבר שתביאו לי לא יתן לי טעם. שום צעצוע או פינוק מיוחד.
שום דבר שאני אשיג לא יתן לי טעם.
מה יתן לי טעם?
אני באפלה.
עד אז ניגזר עלי לחיות חיים חסרי טעם עם משכחי הכאבים הסכרניים למינייהם שאנחנו כולנו צורכים על בסיס קבוע כדי שלא נשים לב שאנחנו סתם, חיים סתם.מתים מהלכים, ישנים. נעים בין דרמה לדרמה, בין פיק לפיק מחפשים צעצועים וריגושים חדשים להשתעשע בהם. קמים לעבוד בבוקר "כדי להתפרנס" אבל תכלס כדי שנמשיך כך במצב הלא נעים הזה בלי לשים לב. החיים מתבזבזים
לפני 10 שנים. 17 במאי 2014 בשעה 22:20
לפני 10 שנים. 12 במאי 2014 בשעה 14:17
I am getting sick of this life and this world, all the things that it has to offer and yet nothing touches, nothing gets inside. All of this varsity and abundance is useless for me. Everything is changing fast, everything is cold. I do not want to look outside anymore, everything is meaningless
לפני 10 שנים. 28 באפריל 2014 בשעה 21:54
המקומות הכי קשים הם המקומות בהם חטאת לעצמך, ויתרת לעצמך, לא נילחמת. נימאס לי לחיות בפחד. נימאס לי לחיות בשקר. ברחתי, נימלטתי, ויתרתי, ניכשלתי, לא התמודדתי. אי אפשר לשנות כבר את מה שקרה. האם אני יכול לסלוח לעצמי איפה שאיכזבתי את עצמי? האם אני יכול להרים ראש שוב ולא לחיות בפחד? אני מסתתר כל חיי. שונא את עצמי כי אני פחדן. אסור להשאיר דברים לא פתורים מאחור. אסור לסובב את הראש. אסור לא להסתכל. אני הייתי חלש. אני חטאתי לעצמי והיום זה ממשיך
לפני 10 שנים. 6 באפריל 2014 בשעה 20:16
בשנייה שלמישהו שבמקרה לא באת לו טוב בעין תהיה הזדמנות הוא יתקע סכין. זה טבע אנושי עלוב ואף אחד לא חף ממנו גם אם נדמה לו הוא עושה את זה בצורה לא מודעת. גם אני גם אתם
לפני 10 שנים. 29 במרץ 2014 בשעה 22:01