לא שהייתי שמן אי פעם אבל עכשיו אני 6 קילו פחות ממה שהייתי לפני חצי שנה.
למה להמשיך לנסות?
למה להמשיך להאבק?
מיותר לגמרי. גם אם אמצא עבודת חלומות זאת עדיין תהייה עבודה עם כל מה שכרוך בזה, עם כל מה שאכלתי בפעם האחרונה.
לחיות בלחץ, לחזור מאוחר הביתה, לחוות את התיסכולים האינטריגות והאלימות. להוציא אלימות, לא להיות נחמד. אין חיים.
קריירה = חרטא. אני בעד לפרוש מבעוד מועד (עוד לפני שהתחלתי), לשכוח מהחלום הישן הזה של להיות הכי טוב, הכי חכם, הכי חזק, ופשוט ללכת לחיות חיים שלווים באיזה "חור" שקט ויפה. לא לראות יותר בטון מזויין ולא אספלט שחור. כמה שיותר ירוק, כמה שיותר טבע, כמה שיותר אנושיות בסביבה.
אנחנו הולכים באותה דרך בעיניים עצומות כי ככה גדלנו ואנחנו לא ממש מכירים משהו אחר. לא שמים לב לתמרורי אזהרה ולתוצאות שיש לדרך הזאת על חיינו. קשה לנו לחשוב על דברים אחרים כי "אלה החיים". אבל תאמינו לי אין מוצא בדרך הזאת. צריך לזרוק את הכל
