הגיגים, הערצה, מיץ תפוזים, אני ואת בין השיחים

מתחת למגדל השן,
מסתתרת לה לשון,
כזו שרוצה לענג אותך בין ההמון.

אך את זה את לא יודעת, כי אין אנו מכירים
אולם בדמיוני כבר עשינו לא מעט דברים

כך אני, בין שני עולמות חג,
מדמיין ומפנטז, מאונן מקלדת לעד

כך אני מביט אל תחתונייך ומייחל,
שמע אותי, שמע אותי מר אל
שהפנטזיה לא תגדע בגלל עוד איזה שוטר נוכל

מביט ומציץ, במבט חודר, כאילו שלכוסך שלך, שולח אני שיר מזמר
ממלמל לי מילות תודה,

מרגיש את ידך ומוציא אנקת תודה, כאילו בסטירתך נתת לי לומר
"תודה על הסשן", אני על גג העולם.

מאיפה הגיע השוטר? בפנטזיה הוא לא היה שם...