סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 10 שנים. 16 בנובמבר 2014 בשעה 20:10



הוא גומר לה בפה ,
היא נחנקת.
הוא אומר לה שלום ,
היא נשארת.

היא כזו מין אישה מהורהרת,
במגע קצת כואב היא נשברת.
את הלב לעצמה היא שומרת,
את גופה בקלילות היא מוסרת.

הוא אומר שהיא רק בחלום,
הוא חובט בה ,אומר שוב שלום.

רסיסיה על המדרכה,
מי יכתיב לה שוב את דרכה?

חלומה על אביר מהסרט...
היא בוכה,מאוננת,
וגומרת

קניבל רגשות - על גבול הגאוני
לפני 10 שנים
המוזה - תודה רבה. סופסוף מישהו חושב שיש לי גבולות ((-:
לפני 10 שנים
מלטף בקשיחות - משלימה לי את הבלוג....תשובה נאה.
סופו של הלב להימסר גם...
לפני 10 שנים
המוזה - שם נדרשת השקעה מסוג אחר.
לפני 10 שנים
Bent - נהדר!

לפני 10 שנים
המוזה - תודה רבה. כיף לשמוע
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י