המוזה שלי

אם לרגע נביט בדמותנו,

כן, התקרבו, אל חשש!

יתכן ונבחין באור חדש,

כזה שאורו התעמעם עם השנים,

שנורתו נשרפה מלפני ולפנים. 

ואולי נרהיב עוז,

בנורה השרופה לאחוז,

ולהחליפה כלאחר כבוד,

באחת שאכן תיטיב לעבוד. 

כזו שתאיר אותנו באור נגוהות,

שתאפשר לנו באמת לראות,

כמה יפים אנו במקום הכי פשוט,

ללא הסכמי עודפים או מרות. 

אדונים לעצמנו,

בעלים של עתידנו,

הכי טובים ראשית,

בעייני עצמנו.