המוזה שלי

בבקתה קטנה מול אח מבוערת,

אשב על כסא נדנדה וארגיש גברת. 

כשארעב אצא ואקטוף דבר מה,

פעם מהים ופעם מהאדמה. 

אתנייד על גב סוס אציל,

מכל מהמורה אותי הוא יציל. 

וכאשר תנוח המוזה עלי,

אתכנס בבקתתי ואכתוב עד בלי די. 

עד ידאבו ידיי,

עד תעצמנה עייני.