סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 16 ביולי 2013 בשעה 21:51

יום עבודה ארוך. מעייף. מתיש. חשבתי שישר ארדם. אבל לא הולך לי. חיבקתי אותו מאחור והוא נרדם בקלילות. הוא מנקה את הראש וזהו. אצלי הראש שהיה עסוק כל היום בעבודה מתחיל לעבוד בקצב. כאילו מתרה בי שאני לא יכולה לברוח. שאין מנוחה. שאין יום בלי מחשבות. באסה להיות אישה.

אתמול כמעט כתבתי אבל לא. הייתי כנראה צריכה לעכל. שכבנו אתמול בלילה. לא היה משהו. כשאני עם עצמי אני מלאת תשוקה אבל איתו המחשבות כל הזמן שם. מפריעות לי ליהנות מהידיים שנוגעות בי, מהלשון שעוברת עליי, מהזיון הקצר. כשהוא מחבק אותי תוך כדי, כשהוא לא מסתכל לי בעיניים אני שואלת את עצמי

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י