בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 18 באוגוסט 2013 בשעה 20:50

הוא צודק. אני יודעת. אני יודעת שהוא צודק. 

אבל הכל אצלי לאט

אז התחלתי. חזרתי וקראתי את מה שהחבר כתב

פשוט לעשות כיף ולא לחשוב כל כך הרבה

אז כשחזרתי במקום לשאול אותו איך הוא

 התחלתי לשחק איתו בהורדות ידיים וכמעט ניצחתי...

והוא צחק כשגילה שכמעט ניצחתי אותו וכשהוא הבין שהוא צריך להתאמץ כדי לנצח

ושה היה כיף. וזה היה נחמד. רגע נחמד בחיים. 

אז אנסה לאט לאט

להילחם בכבדות, במחשבות המורידות, לצאת בקונכייה שלי

להיות חזקה יותר ומאמינה יותר בעצמי

להילחם בחלקים שבי

לזכור ולא לשקוע

עד כמה שקשה

אנסה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י