לפני 11 שנים. 18 באוגוסט 2013 בשעה 20:50
הוא צודק. אני יודעת. אני יודעת שהוא צודק.
אבל הכל אצלי לאט
אז התחלתי. חזרתי וקראתי את מה שהחבר כתב
פשוט לעשות כיף ולא לחשוב כל כך הרבה
אז כשחזרתי במקום לשאול אותו איך הוא
התחלתי לשחק איתו בהורדות ידיים וכמעט ניצחתי...
והוא צחק כשגילה שכמעט ניצחתי אותו וכשהוא הבין שהוא צריך להתאמץ כדי לנצח
ושה היה כיף. וזה היה נחמד. רגע נחמד בחיים.
אז אנסה לאט לאט
להילחם בכבדות, במחשבות המורידות, לצאת בקונכייה שלי
להיות חזקה יותר ומאמינה יותר בעצמי
להילחם בחלקים שבי
לזכור ולא לשקוע
עד כמה שקשה
אנסה