התעוררתי בבהלה לפני רבע שעה. התעוררתי לפנות בוקר בגלל חלום. חלמתי עליו. על הכמעט שלי. על התשוקה שרצתה אותי. חלמתי שבאתי אליו והפתעתי אותו ודיברנו. והתעוררתי בלב פועם, בעיניים קרועות ובלב מתגעגע. הוא רצה לתת לי את כל מה שחסר לי ואני הטיפשה סירבתי. שוב ושוב. הכל בגלל עקרונות טיפשיים והפחד הכרוך בהיסחפות לרומן כזה. אולי רומן מכריח להחליט. הוא רצה לענג את הגוף שלי. הוא רצה לאכול אותי. ואני ויתרתי על זה. ועכשיו אין לי אותו. ואולי גם בחיים לא יהיה לי מישהו עם כזה חיבור מיני ותשוקתי והבנה. בא לי ללכת אליו עכשיו ולארוב לו מחוץ לבית. אבל איך הוא יגיב? יכעס? ירתח? יתעצבן עליי בטירוף? יברח? אני חייבת חייבת לדבר איתו (להרגיש אותו. חייבת אותו). יעיף אותי ממנו? מה עדיף - המצב עכשיו או לנסות ולהסתכן בלפתוח את זה? הוא בטח עוד אוהב אותי, לא? עבר רק חודש וחצי. האם אני מוכנה בהסתכנות הזו? בהחלטה הזו? בבחירה של הגוף שלי?
לפני 10 שנים. 27 בספטמבר 2013 בשעה 2:45