סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 22 באוקטובר 2013 בשעה 21:35

לא אהיה שלמה עם ההחלטה הזו. לא אהיה שלמה להישאר איתו. לא אהיה שלמה לעזוב אותו. הקונפליקט עמוק וקשה. אי אפשר להיות שלם לגמרי בהחלטות מסוימות בחיים. 

הדחקתי את הלהט שבתוכי בזמן האחרון. ניסיתי. אבל לא הלך לי. והעלתי את זה בצורה בוטה בטיפול הזוגי - הבנתי שהמטפל לא יעשה את זה ושהוא לא יעשה את זה ושאני צריכה לעשות את הצעדים האלה. הוא לא רצה לדבר על זה ככה מול המטפל. אחר כך באוטו הייתה שיחה קשה מלווה בערב סיוט. והיה קשה לנסות שוב לדבר עם האיש הכועס הזה. האיש המדחיק והאדיש הזה - בן הזוג שלי. אבל נלחמתי חזק והצלחתי. פרצתי את החומות שלו וסוף סוף הייתה שיחה ארוכה ורצינית על המין בינינו. הגיע הזמן אחרי כל כך הרבה שנים יחד. לפחות זה הגיע. ואז שכבנו. ואחר כך היה נעים והוא הלך לישון. והרגשתי סדק נפער בחומת ההגנות שלי. גמרתי ונעשיתי עוד יותר חרמנית ורציתי עוד. ולא נרדמתי. ודיברתי עם החבר... והגל שטף אותי. וחזרתי שוב לענג את עצמי בכל רגע שאוכל. ואני נדהמת תמיד מחדש איך אני נראית אחרת כשאני מסופקת. ובעבודה אמרו לי היום כמה אני נראית טוב ואמרתי שזה בגלל היום הולדת המקרב ובא. וידעתי שהסיבה האמיתית היא שחזרתי להיות רגועה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י