אני יודעת שיש לי מזל גדול שמצאתי את הפסיכו שלי. לא תמיד יש מזל כל כך גדול. לא לכולם יש. ולי יש. הוא מחזק אותי ונותן לי כוחות להיות מי שאני. אני מתחברת אליו ומרגישה כל כך פתוחה איתו. הוא לא שופט אותי על שום דבר והוא האי שלי באמצע הים הסוער שבו אני שוחה עכשיו. הוא אמר לי שהוא מוטרד בשבילי על מה שקורה ביני לבין הגבר שמעבר לים. הוא אמר שהוא מנצל אותי. ואז הוא אמר לי שהוא אחת הסיבות שאני מתוסכלת מינית. אמרתי לו שגם הייתי מתוסכלת קודם והוא אמר ״נכון אבל עכשיו את עושה הופעות מיניות. הוא גומר ונהנה ואת נשארת בלי כלום״. וואלה. הוא צודק. ההופעות האלה מחרמנות גם אותי. ברור כי אחרת לא הייתי עושה אותן אבל הוא מקבל את הפנטזיות שלו ואני לא. ואיפה אני? אני נהנית להופיע. נהנית שהוא נהנה ממני ככה. נהנית שהוא אומר לי שאני סקסית ברמות. נהנת להטריף אותו ככה.
סיפרתי לו שאתמול היה לנו מעין תאקל תמונות וסיפרתי לו מה הוא כתב ואיך עניתי לו ושאחר כך הוא כתב לי שלפעמים אני אגרסיבית מדי. והפסיכו האהוב אמר לי שאני לא אגרסיבית - אני אסרטיבית וזה טוב מאוד. שהוא זה שאגרסיבי. אמרתי לפסיכו שאני מרגישה בזמן האחרון אגרסיבית ואני מוצאת את עצמי יוצאת על אנשים ולא הייתי ככה. ואני לא אוהבת את זה אצלי. תמיד הייתי כל כך עדינה. והפסיכו אמר שזה טוב ושככה צריך ושאהיה ככה עם גברים כי מגיע להם 😄 שאהיה אגרסיבית כי מתחילה לצאת מי שהייתה חבויה בי וזה טוב וחשוב נפשית ופיזית.
ואחרי שאני יוצאת מטיפול כמו טיפול כזה אני מרגישה את כל העוצמה של הפסיכו בתוכי להמשיך לשמור על עצמי. ומשננת לעצמי את המשפט - את לא פוגעת בהם. הם פוגעים בך. אל תחשבי על הגברים - תחשבי על עצמך.