סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Episode

פרק (אפיזודה בלועזית - פרק טלוויזיה או צ'פטר - פרק מספר) הוא חלק מובחן של העלילה בסיפור, בין אם הוא מיוצג בספרות, סדרת טלוויזיה או תסכית רדיו.
למרות שבמקרים רבים הפרק חופף לאירוע עלילתי מסוים, שמתחיל ונגמר, אין לבלבל ביניהם. בסדרות טלוויזיה רבות, למשל, נהוג לסיים פרק ברגע שבו הסיבוך העלילתי עדיין לא נפתר. המצב ההפוך שכיח אף הוא, פרקים יכולים להתחיל באמצע האירועים (in medias res בלטינית). כלומר, ייצוג העלילה אינו מתחיל ברגע ההתחלה האמיתי שלה.
פירוש הדבר הוא שניתן לסמן התחלה וסיום של פרק לא רק באמצעות העלילה, אלא גם באמצעים נוספים. מלבד ההתחלה והסיום של הטקסט (במובנו הרחב, גם אם הוא "טקסט קולנועי"), ניתן לסמן את גבולות הפרק באמצעות תמה, מוטיב חוזר, מעבר מסיטואציה מסוימת לסיטואציה אחרת
לפני 12 שנים. 6 בספטמבר 2012 בשעה 19:13

זה היה חיבור מידי בניהם. הוא הבין אותה, הוא ידע מה היא צריכה מהרגע הראשון. הוא ידע מתי להיות קשה איתה, אפילו כשבכתה. הוא ידע מידי פעם להראות לה רוך שלא ראתה בשום מקום אחר.
זה היה כל כך טוב שאחרי כמה חודשים הוא הביא לה מפתח לדירה שלו.
בדרכו המחוספסת אמר "זו הפינה שלך" והצביע על שולחן עם מגירה אחת ומראה מעליו.
תמיד היא רצתה טואלט כזה. היא שמה אצלו כמה בגדים ונעליים תואמות. קצת איפור ובושם.
הוא היה שלוח לה בהודעה מתי הוא רוצה שהיא תבוא. לפעמים שבוע שלם לא היה ממנו אפילו מילה, ואז הוא שולח הודעה.
"סופשבוע אצלי. תהיי משש בערב."
זהו, והיא הייתה מכינה את עצמה, נוסעת באוטובוס בבגדים פשוטים, מביאה כמה איתה בתיק ונשארת אצלו
פעם אחת הוא ביקש אותה לערב.
"תהיי אצלי בשבע, תלבשי משהו סקסי"
זהו, מבחינתו. היא מייד הרגישה את הלב שלה דופק, היא ניגשה למקלחת, התקלחה והתגלחה צמוד צמוד.
היא לבשה בגדים רגילים ויצאה אליו. היא רצתה להפתיע אותו.
היא הגיע אליו שעה לפני הזמן, התאפרה היטב, לבשה שמלה קצרצרה שחורה, היא הוסיפה לזה זוג נעלי לק גבוהות מאוד.
השיער שלה כבר התארך מספיק כדי לא לשים פאה. והוא תמיד אהב לתפוס לה בשיער באמצע.. ככה, למשוך חזק. כשהוא דוחף.

היא סיימה להכין את עצמה והוא נכנס, כרגיל, חצי שעה אחרי הזמן, משאיר לה מספיק זמן כדי לארגן אווירה בדירה שלו.
היא ישר ניגשה אליו. "אתה רוצה משהוא? " שאלה אותו תוך כדי כריעה על ארבע וחליצת נעליו.
הוא מתיישב על הספה שלו מניח לה לסיים את המלאכה. אחרי שהרגלים שלו ללא גרבים הוא דוחף את בוהניו לתוך פיה.
היא מוצצת את אצבעות רגליו בשקיקה.
"חשבתי לפנק את עצמי היום.. ואני מקווה שאת תתאימי"
חום הציף אותה, חלציה התחילו להתקשות מעט.
הוא מתבונן בה, בפגישה השניה או השלישית הוא אמר לה שהאיפור שלה נראה טוב.
היא התמידה בו גם היום. מראה מעושן.. ככה היא קראה לזה.
לא זה לא ממש איכפת מה השם של זה. אבל זה נראה סקסי לחלוטין כשהיא מצצה לו והיא מרימה את העניים שלה אליו.
"כן, אני מקווה שתהיי בסדר"
הוא מוציא מכיס הג'ינס שלו חבל ניילון שטוח. צבע ירוק.
"על ארבע"
הוא אומר, והיא מצייתת. נעמדת בתנוחה שהוא אוהב, מבליטה את התחת היפה שלה כדי להרגיש חתולית.
הוא ניגש ישר לבין רגליה. מסיט הצידה באצבע אחת את תחתוניה ובשניה תופס את הזין שלה ממש קרוב לביצים.
האבר שלה אפילו לא מצליח לתפוח מעט עד שהוא כבר מלפף את החבל על כולו.
היא לא מתבוננת אך הוא רואה את אברה משנה צבע לסגלגל.
הוא משאיר שני קצוות ארוכים יחסית ואותם הוא קושר לביצים שלה ואז למרפקיה.

הוא נעמד מוריד את החולצה שלו, גופו השרירי והמתוח נחשף, היא מתבוננת בו בשקיקה. הוא מוריד את הג'ינס ואת התחתונים שלו. נעמד במרחק של כמה צעדים ממנה
איברו מתוח ומוכן.

"תמצצי לי"

היא פוסעת לאט, כל צעד קטן מאיים לתלוש לה את הביצים, היא מתקדמת אליו איברו ניצב מעט מעליה, היא מנסה לעלות אליו אך האשכים שלה לא מאפשרים לה להגיע היא מרימה רק את פיה המשתוקק לזין התפוח שלו.
היא מתחילה למצוץ. בהתחלה בתנועות איטיות, ואז היא ממשיכה יותר ויותר מהר.
לבסוף הוא תופס את ראשה ומזיין אותה בפה. גומר לה בתוך הפה.
הנוזל החמים ממלא אותה והיא בולעת אותו עד הטיפה האחרונה.

הוא משחרר אותה מהקשרים במרפקים והופך אותה על הגב, על ספת הסלון שלו
הוא ניגש לאיברה שכבר קיבל צבע כהה מאוד, הוא מעביר את שיניו על ראש הזין שלה, מעביר גל של כאב נעים
הוא משחרר לאט את החבל המלופף, על כל סיבוב הוא נועץ את שיניו באיברה יותר עמוק.
הכאב בלתי נסבל בסיבוב האחרון

הוא מפשק את רגליה החלקות. מעשה מעט את פי הטבעת שלה, יורק שם קצת. ולאט מחדיר את איברו אליה.
היא מתפוצצת מעונג כשהוא נכנס לקצב של הזיון.
הוא דוחף לה חזק, מצמיד את ידיו למותניה ונועץ את איברו בתוכה שוב ושוב.
"אני יכולה לאונן?" היא שואלת
הוא מהנהן
היא שולחת יד רטובה מרוק לאיברה, וכשהוא דוחף בכוח היא משפשפת את איברה הדואב, גלים של עונג מציפים אותה,
היא מאבדת את תחושת הזמן
מתישהו היא גומרת, משאירה שובל לבן על ביטנה השטוחה.
הוא גומר שוב, בתוכה.

הוא מקנח את הזין שלו בתוך הפה שלה.
"קפה" הוא אומר
והיא קמה לאט יותר, מכינה לו קפה.
מתכרבלת לצידו כשהוא יושב על הספה, צופה בטלוויזיה.

לפני 12 שנים. 19 באוגוסט 2012 בשעה 22:40

זה היה בקניון. הוא הגיע עם כמה חברים לסרט והיא הגיע עם כמה חברים. היא התלבשה כמו גבר, עדיין מתביישת קצת במה שהיא, עדיין איכפת לה מספיק מהחברה שסביבה שאולי "תיפגע" ממה שהיא לובשת. קרה המקרה והכיסאות שלהם היו צמודים. ויצא המקרה שג'ק הניח את בקבוק הקולה שלו על הרצפה ליד הרגל שלה, וכך הוא שם לב לרגלה, רגלה המגולחת היטב. לעצמות הרכות של כפות רגליה, ולנעלים הלא כל כך גבריות שהיא נעלה. במוחו נדלקה נורה, היא מצידה נמנעה מלהביט. במשך הסרט עתיר הפעלולים הוא בחן אותה. בהתחלה בהגנב, אחר כך בבוטות. הוא שם לב שציפורניה עשויות היטב. שידיה מבריקות מקרם וששיערה ארוך אך מסודר במידה מוקפדת מידי לגבר. גופה היה רזה למדי ותנועותיה ביישניות, מופנמות מעט. אך מוגזמות, כנראה כדי לכסות על הרגשת הנשיות בתנועות "גבריות".  היא הרגישה לא נוח עם המבטים האלה, ג'ק ידע שהוא בחור נאה לפי כל אמת מידה. מתנשא לגובה של 185. אמנם הוא לא היה נפוח משרירים אך עיסוקו המתמיד בספורט הקנו לו עמידה יציבה ובטוחה. בעלת נוכחות, יש שאמרו.

"אני מכיר אותך" הוא אמר בסיום הסרט, מבטא את זה בצורה הגברית יותר. "נפגשנו פעם, לא? אתה צריך להתקשר אלי, נדבר קצת על פעם. סבבה?" היא התבוננה בו, רואה לפניה גבר נאה, שפתיים חושניות ומלאות, עצמות לחיים גבוהות וריסים טובים. "אתה צודק, אבל תשמע איזה קטע, נמחקו לי כל מספרי הטלפון מפעם. מה המספר שלך?" שאלה אותו בקול נמוך יותר.

הוא נתן לה את המספר, מגניב את שמו ג'ק, תוך כדי דיבור. היא רשמה.

למחרת היא התקשרה, רועדת מעט בקולה. "הי, זו זאת שפגשת בקולנוע, זוכר?" היא אמרה את המילה האחרונה בתקווה מהולה באכזבה. "אני זוכר" ענה ג'ק "איך את קוראת לעצמך?" שאל ברוגע. "אנדריאה.." ענתה היא. "אני רוצה להכיר אותך אנדריאה, הכל אני רוצה לדעת. רוצה לספר לי על כוס קפה?" הוא שאל. אנדריאה ענתה, "אתה רוצה לקפוץ אלי?" שאלה ובמוחה עברה המחשבה שהיא השתגעה לחלוטין. "סבבה, תסמסי לי את הכתובת. אני אבוא בעשר בלילה, סבבה?" הוא קבע.

במשך השעות הבאות היא התכוננה, שיערות, נקיון, ניקיון של הדירה. בישום עדין בנקודות אסטרטגיות בדירה גרמו להרגשה ביתית וכן לאווירה טובה.

בשעה היעודה, ממש באותה דקה הוא נקש על הדלת. היא פתחה לו. מולה היא ראתה גבר עם בלייזר ירוק חולצת T צמודה לבנה ומכנסי ספורט אלגנט חומות כהות. היא לבשה מיני שחור צמוד שהבליט את קו המותניים שלה, עקבי לכה גבוהים והתספורת שלה נפלה קלות על לחייה המאופרות היטב. הוא נכנס מבעד לדלת מביא איתו ריח של בושם זול.

אז הם דיברו מעט, היא הכינה לו קפה. מקפידה להבליט את איבריה השונים. הוא הקפיד לבחון אותם היטב. כשהיא סיימה להכין וישבה לידו על הספה הוא התבונן בה חדות, נועץ בה מבט כאילו היא עשתה משהו לא בסדר. היא בדקה את עצמה בזהירות, בעוד העיניים שלו קודחות בה באי נוחות. "הכל בסדר" שאלה לא מבינה מה קרה. "לא" ענה חדות "עוד לא הכרתי אותך וכבר את יושבת לידי על הספה?" הוא אמר. מתבונן בה קשות. היא השפילה מבטה. "אתה רוצה שאני אעבור לכורסה?" היא חשבה לעצמה שהיא טרחה לחינם, לא יצא ממנו כלום. "לא, אני רוצה שתרדי על הברכיים שלך לפני ותבקשי יפה אם מותר לך לשבת לידי על הספה" הוא ענה, עדיין לא ממצמץ. היא נבוכה מאוד, אך מבטו הקשה כאילו השתלט על מוחה, והיא מצאה את עצמה על השטיח כורעת ברך. "זה בסדר לשבת לידך?" שאלה באי ביטחון גובר, הרגשה משונה התגנבה לה לליבה, איברה המקופל היטב זע מעט. "לא, עד שתלמדי לבקש יפה. אני אלמד אותך כמובן, אבל זה תלוי בך מתי תוכלי לשתות ולאכול איתי באותה ספה. ברור?" שאל. היא הנהנה לא יודעת אם כדאי לה להגיב

הוא שלח יד מלטפת ללחיה "יפה, אנדריאה, מהיום אני אדריך אותך בדברים האלה, ככל שתלמדי יותר מהר ככה יהיה לנו כיף יותר גדול". היא הנהנה שוב, ידו החמה מביאה לה כמיהה למשהו בלתי מוסבר, למגע קשה, רך, היא הייתה מבולבלת אך איברה נמתח קלות מאתגר את הגומי המגביל אותו.

מהפגישה הזו היא זוכרת את כף ידו, כי במשך כל הפגישה הזו, זו הייתה הפעם היחידה שהוא נגע בה.

לפני 12 שנים. 19 באוגוסט 2012 בשעה 20:55

שעות אחרי הצהרים, העולם נח מעוד יום ארוך וחם. השמש מסרבת לגווע מעל לשדות שרופים. באוויר, מבעד לרעש המכוניות הממוזגות נשמעות צעקות בהפסקות קבועות. למאזין המתמיד תינתן האפשרות לספור עד מאה.

  המאזין שלנו, בעליו החוקי של בית הארחה לשעה, ספר כבר חמישים. הוא מתבונן בנעשה מתוך מצלמה שהוא שם בצימר הרעוע לפני שנים. ליתר ביטחון הוא אמר וחייך. על המיטה בצימר שכבה דמות נשית, ידיה קשורות לראשי המיטה ורגליה קשורות לסופה. ישבנה שהיה בעבר הקרוב חיוור קיבל צבע אדמדם למדי. שיערה קיפצץ עם כל צעקה. הצעקות היו בוקעות לא אחת בגלל חגורת עור שחור ועבה שהייתה פוגעת בה בקצב קבוע. כמו מכונה. המאזין המתמיד ספר את הקצב, עשר מכות לכל לחי. הגבר שאליו כנראה הייתה שייכת אותה חגורה מפוקפקת עמד בפיסוק קל, על גופו גופיה לבנה צמודה, מכנסי ג'ינס משופשפים צמודים ונעלי בוקרים. המאזין המתמיד שלנו זכר איך קוראים לו. ג'ק הוא חתם בפנקס הצהוב. כאשר המאזין המתמיד שלנו התבונן בבחורה הוא שם לב שהיא גבוהה יחסית, אך לא משהו מעבר לכך. עכשיו הוא הבין מה היה משונה. מעבר לחצאית המיני הצמודה, ולתחתוני חטיני הסקסיים, עם כל מכה שעוברת הזדקף לו איבר לתפארת. כל מכה הייתה מלווה בצליל כאב קצר, ואנחת סיפוק עמוקה ושקטה. כאשר אותו ג'ק הגיע למספר מאה הוא הפשיל את מכנסיו התקרב לראשה של האישה. המציץ החרמן שלנו נהנה לחשוב שעכשיו היא מוצצת לו. תנועות ראשה החוזרות ונישנות וקולות שאין לטעות בהן איששו את טענתו זו.  ידו של המציץ שלנו נחה לרגע על איברו המגורה. מבולבל מעט מהסיטואציה, אך כשהבין שאף אחד לא רואה אותו ולמרות הידיעה שמדובר בשני גברים שאחד מהם כרגע לבוש כזונה ומוצץ לשני הוא שלף את איברו ואחרי יריקה קלה לסיכוך החל לאונן, עיניו ממוקדות במסך.   ג'ק הוציא במשיכת שיער את איברו שלו מפי הבחורה, והלך לאט אל סוף המיטה. שם בנחרצות ראויה לשמה החדיר את איברו לחור התחת שלה, דוחף ומושך בחוזקה. ידיו מונחות על מותניה המחוטבים. היא מצידה קימרה גבה ונאנחה עמוקות. ידו של ג'ק מצאה את איברה התפוח של הגברת במיני והתחילה מעסה אותו בקצב החדירה.    המציצן הנאמן שלנו גמר מהר, מרגיש מעט אשם על כך שהוא גמר מזה. אחריו גמרה הגברת המגונדרת. לבסוף בשליטתו כי רבה גמר ג'ק.   כעבור שני מקלחות זריזות יצאו השנים את המקום. מדברים על ארוחת ערב בחוף של יפו, הגברת הלכה הנוקשות מסויימת.